מפרשי רש"י על שמות י כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שמות י:


כב


פסוק

(כב-כג) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. כג לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם.

רש"י

"ויהי חשך אפלה וגו' שלשת ימים" - חשך של אופל שלא ראו איש את אחיו אותן ג' ימים (בש"ר) ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב (ש"ר ע"ש) ולמה הביא עליהם חשך שהיו בישראל באותו הדור רשעים ולא היו רוצים לצאת ומתו בשלשת ימי אפלה כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הם לוקין כמונו ועוד שחפשו ישראל וראו את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא

"שלשת ימים" - שלוש של ימים טרציינ"א בלע"ז (דרייאהייט) וכן שבעת ימים בכל מקום שטיינ"א של ימים

מפרשי רש"י

מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)

עריכה

ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה, שלא קמו איש מתחתיו - בשמות רבה, דאם לא כן "שלשת ימים" תניינא למה לי. והכי קאמר ויהי חשך של אופל בכל ארץ מצרים שלשת ימים, שלא ראו איש את אחיו, אבל לא היה חשך מוכפל שימנעם מלקום, ואחר זה היה חשך מוכפל שלא קמו איש מתחתיו שלשת ימים.

ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל - בשמות רבה. וכן נתנו טעם בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו, כדאיתא במדרש רבי תנחומא, והביאו הרב במכת ערוב.

גור אריה (כל הפרק)

עריכה

יריעות שלמה (מהרש"ל) (כל הפרק)

עריכה

על מזרחי בד"ה ולמה הביא כו' - בכל מכה ומכה כו' - נ"ב אבל מהרא"י הקשה סוף סוף למה הקשה רש"י יותר פה מבשאר מכות, ותירץ משום שכבר גזר בימי המבול "יום ולילה לא ישבותו", אם כן לא היה מן הראוי לבא מכה זו אפילו על אומה אחת, אם לא שבהכרח.

ואני מוסיף בשאלה אחרת, מה שפירש לעיל ג' ימים היה חושך שלא יוכלו אפילו לעמוד, מפני מה הביא מכה זו בשינוי, משום הכי פירש שג' ימים ראשונים היו משום פושעי ישראל שמתו, וג' ימים האחרונים היו שיראו את ממונם והם לא יוכלו למחות, שהרי ישבו במקומו ולא יוכלו לעמוד, ובזה בא מציאת החן לישראל שהשאילום בעל כרחם, שהרי הרגישו המצרים שאם היו רוצים היו לוקחין את הכל שמי היה מוחה בהם, שהרי לא היו יכולין לעמוד, אלא אמרו ישרנים הם ולא יכזבו בנו, ודוק. מהרש"ל:

ספר הזכרון (כל הפרק)

עריכה

עמר נקא (כל הפרק)

עריכה

"ויהי חשך אפלה שלשת ימים" שלא ראו איש את אחיו כל אותן ג'ימים ועוד ג' ימים שלא קמו איש מתחתיו וכו' - פי' אמר רש"י כן מפני שכתוב במקרא ג' ימים ג' ימים תרי זמני. וכן פירוש המקרא "ויהי חשך אפלה שלשת ימים בכל ארץ מצרים שלא ראו איש את אחיו" ועוד דבר אחר "ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים". ויש סעד לפירושו מפני הו"יו הנוספת במלת "ולא קמו איש מתחתיו מה שאין כן "בלא ראו איש את אחיו:

ולמה הביא עליהם חשך וכו' - קשה מה זה שואל רש"י 'למה הביא עליהן חשך' יותר משאר מכות. יש לומר שקשה לו דמכיון דכל המכות כולן באו "לבעבור הראותך את כחי ולמען יראו אשר יפלא ה' בין מצרים ובין ישראל", למה הביא עליהם מכה זו שלא היו יכולין להבחין בה אם לאו, שנחסרו המאורות ולא ראו איש את אחיו.

צידה לדרך (כל הפרק)

עריכה

ביאורי מהרא"י

ויהי חשך אפלה, רש"י ולמה הביא עליהם חושך - וי"ל דשפיר יש לתמוה על מכה זו, לפי שהבטיח הקב"ה כבר את יושבי הארץ (בראשית ח, כב) ד"יום ולילה לא ישבותו" וכאן שבת היום ששה ימים, אע"ג דמתוך הפסוק מדויק שפיר דכתיב "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם" יש לומר דבכל מושבותם והילוכם, אף כשהלכו לבתי מצרים כדמוכח מדברי רש"י שחפשו וראו ישראל בבתי מצרים בימי החושך ולא הבטיח הקב"ה את העולם אלא שביתה שהיא לכל, מכל מקום אי לאו טעמא למה הביא עליהם חושך, היה לתמוה על שהביא מכה שהיתה נראית נגד הבטחתו.