קטגוריה:ויקרא כג ח
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
המהדורה המנוקדת: וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְקָרְבוּן קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ שִׁבְעָא יוֹמִין בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה מְעָרַע קַדִּישׁ כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְקַרְבוּן קָרְבָּנָא לִשְׁמָא דַיְיָ שִׁבְעָתֵי יוֹמִין בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְחַגָא מְאַרַע קַדִישׁ כָּל עִיבִידַת פּוּלְחָנָא לָא תַעַבְדוּן: |
רש"י
"והקרבתם אשה לה'" - מ"מ אם אין פרים הבא אילים ואם אין פרים ואילים הבא כבשים
"שבעת ימים" - כל מקום שנאמר שבעת שם דבר הוא שבוע של ימים שטיינ"א בלע"ז וכן כל ל' שמונת ששת חמשת שלשת
"מלאכת עבודה" - אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך שיש חסרון כיס בבטלה שלהן כגון דבר האבד כך הבנתי מתורת כהנים דקתני יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה וכו'
מפרשי רש"י
[ו] אפילו מלאכות החשובות כו'. והקשה הרמב"ן (בפסוק ז), אם כן גבי שבת נמי למה אמר סתם "כל מלאכה לא תעשו" (פסוק ג), כיון דגבי יום טוב קאמר "כל מלאכת עבודה לא תעשו", ורוצה לומר אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה, שיש בה חסרון כיס, לא תעשו, ומכל שכן שאר מלאכות שאין צריך בהם, גם בשבת הוי לומר כך 'כל מלאכת עבודה לא תעשו'. ואין זה קשיא, דמהיכי תיתי לחלק, ולא צריך קרא. אבל גבי יום טוב צריך "עבודה" ללמוד דבחול המועד אינו אסור מלאכת עבודה, ועיקר קרא אתא להתיר מלאכת עבודה בחול המועד, אף על גב דלא צריך קרא לגופיה, דמהיכי תיתי לחלק:
ומה שהקשה (הרמב"ן) גם כן, אם כן יהיה רמז בתורה שחול המועד מותר בדבר האבד, והם אמרו (חגיגה דף יח.) לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, אין זה קשיא, דזהו אליבא אותה ברייתא דדריש ליה דחול המועד אסור במלאכה, מה שביעי אסור במלאכה כך ששת ימים אסור במלאכה, אי מה שביעי אסור בכל מלאכה, אף ששת ימים אסור בכל מלאכה, תלמוד לומר "שביעי", לא מסרן הכתוב אלא לחכמים איזה מלאכה אסורה ואיזה מלאכה מותרת, במסכת חגיגה (דף יח.). ולפי אותה ברייתא לא נרמז דבר האבוד בקרא, ושם כתב (דברים ט"ז, ח') "לא תעשה כל מלאכה", אבל מי שלמד איסור מלאכה בחולו של מועד בתורת כהנים ממקום אחר, יש לומר שפיר דחולו של מועד דמותר במלאכת עבודה נרמז שפיר בקרא:
והכי איתא בתורת כהנים בגירסא שלפנינו (לפסוק לו); "וכל מלאכת [עבודה] לא תעשו" לומר על חולו של מועד שאסור במלאכה, דברי רבי יוסי הגלילי. יכול יהא אסורים במלאכת עבודה, תלמוד לומר "היא", היא אסורה ואין חול המועד אסור בעשיית מלאכה. רבי עקיבא אומר "אלה מועדי אשר תקראו" (פסוק לז), למד על חול המועד שאסור בעשיית מלאכה. יכול יהא אסור בעשיית מלאכת עבודה, תלמוד לומר "היא". וכך פירושו, לפי שכתב (פסוק לו) "וכל מלאכת עבודה", כאילו כתב 'מלאכה ועבודה לא תעשו', דהוי ליה למכתב 'וכל מלאכה לא תעשו', "וכל מלאכה" קאי על חולו של מועד גם כן, והכי קאמר, ביום השמיני יש להוסיף עוד על המלאכה שהיא אסורה בחול המועד, דהיינו "מלאכת עבודה". ואם לא כתב רק 'מלאכה', או לא כתב רק 'עבודה', הייתי אומר ד"היא" הכתוב אצל עצרת למעט שאין מלאכה אסורה בחול המועד - ממעט שאין שום מלאכה אסורה בחול המועד, והשתא שכתב "מלאכה" ו"עבודה", בא ללמוד ד"היא" הכתוב אצל עצרת לא בא למעט רק עבודה, אבל מלאכה אסור בחול המועד:
ולפי רש"י "עבודה" היינו דבר אבוד, כדפירש רש"י. אבל לפי עניות דעתי אין פירוש "עבודה" דבר האבוד, אבל כך פירושו; יכול יהא חול המועד אסור במלאכת עבודה, והיינו קצירה, אף שהיא לצורך המועד, או להשקות זרעים שהם לצורך, וזה כי ביום טוב אסור המלאכה מפני שהיא מלאכת עבודה, ואפילו היא לצורך יום טוב אסור, שלא נקרא זה 'אוכל נפש', שלא נקרא 'אוכל נפש' רק הדבר אשר הוא נעשה לנפש אחד, כדכתיב (ר' שמות יב, טו) "אשר יעשה לכל נפש", לאפוקי הקצירה אינו נעשה לנפש, רק לצורך אכילת בני אדם, ולא נקרא זה 'אוכל נפש' רק הלישה והאפיה, שלא נעשה זה לבני אדם, רק כאשר יש לצורך נפש אחד. ועייןבפרשת בא. ומלאכה זאת, מפני המלאכה שהיא "מלאכת עבודה" אסורה. ודבר זה אינו אסור בחול המועד, שהרי לצורך מועד מותר לעשות כל מלאכה, ואין אסור רק כאשר יכוין לעשות מלאכתו הצריכה לו כל השנה במועד, וזה נקרא מלאכה שהוא אסור במועד, אבל לאסור דבר בחול המועד מפני שהוא מלאכת עבודה, ואינו אוכל נפש, דבר זה אינו אסור במועד, דלא תליא ב"עבודה", רק מלאכתו שצריכה לו כל השנה לא יעשה. וזה הפירוש נראה ברור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' – מִכָּל מָקוֹם; אִם אֵין פָּרִים – הָבֵא אֵילִים, וְאִם אֵין פָּרִים וְאֵילִים – הָבֵא כְּבָשִׂים.
שִׁבְעַת יָמִים – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁבְעַת" – שֵׁם דָּבָר הוּא, שָׁבוּעַ שֶׁל יָמִים, שייטיינ"א [seiteine = קבוצה של שבעה [=שביעייה]] בְּלַעַז. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן שְׁמוֹנַת, שֵׁשֶׁת, חֲמֵשֶׁת, שְׁלֹשֶׁת.
מְלֶאכֶת עֲבֹדָה – אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת הַחֲשׁוּבוֹת לָכֶם עֲבוֹדָה וְצֹרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס בַּבַּטָּלָה שֶׁלָּהֶן, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד. כָּךְ הֵבַנְתִּי מִתּוֹרַת כֹּהֲנִים, דְּקָתָנֵי: יָכוֹל אַף חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד יְהֵא אָסוּר בִּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה? וְכוּלֵּיהּ.
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק יא (עריכה)
[ה] "והקרבתם אשה לה' שבעת ימים"-- מנין אם אין לך פרים-- הבא אלים, ואם אין לך אלים-- הבא כבשים, ואם אין לך בטהרה-- הבא בטומאה? תלמוד לומר "והקרבתם אשה לה' " "שבעת ימים תקריבו אשה לה' " (ויקרא כג, לו), מכל מקום.
ראו גם
ויקי על הפסוק
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- כתבו את ביאור ויקי על הפסוק!
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
מ
- מוסף פסח (3 דפים)
ש
- שביתה בפסח (10 דפים)
- שמות י כב (5 דפים)
דפים בקטגוריה "ויקרא כג ח"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.