ביאור:יום

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

יום = זמן האור, או הזמן בין אור לאור[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: יום

תגובה ל: יומ שנכתבה ב14:12:22  19.04.2005

מפרשים רבים (למשל מ' ד' קאסוטו בפירושו לבראשית ב ד, ועוד) , כתבו שהמילה "יום" אין משמעה דווקא 24 שעות, אלא גם תקופה ארוכה יותר, והביאו כמה ראיות לכך:

  1. (בראשית ב ד): "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים"- העולם לא נברא ביום אלא בשישה ימים.
  2. בראשית ב יז: "
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות " - האדם לא מת באותו יום אלא לאחר 930 שנה.
  1. במדבר ז פד: "
זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה " - הקרבנות לא הוקרבו ביום אחד אלא ב-12 יום.
שמואל ב כב א: " "
וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ה' אתו מכף כל איביו ומכף שאול "
" - ה' לא הציל את דוד ביום אחד אלא בימים רבים.
  1. (יחזקאל כב כד): "בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם"- המבול לא נמשך יום אחד אלא 40 יום.

אך המילה "יום" מוגדרת בפירוש בתחילת התורה (בראשית א ה) - "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם ". מכאן, שהמילה "יום" משמעה "משך הזמן שבו העולם מואר" (כמו "יום" בלשון ימינו), או "משך הזמן שעובר בין שתי תקופות שבהן העולם מואר" (כמו "יממה" בלשון ימינו), ולא כל תקופה.

לפי זה יש להסביר את הפסוקים שהבאנו למעלה:

ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים " - הכוונה ליום השישי, שבו הסתיימה עשיית השמים והארץ (ע"ע בריאת האדם - כלל ופרט )
ביום אכלך ממנו מות תמות " - פירושים .
זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו " - כפי שנאמר בתחילת הפרק, הנשיאים אכן הביאו את קרבנותיהם אל המשכן באותו יום, אך ה' ציווה על משה שלא יקבל את כל הקרבנות מייד, ושכל אחד מהנשיאים יבוא ביום אחר - (ז 10-11): "
"ויקריבו הנשׂאים את חנכת המזבח ביום המשׁח אתו, ויקריבו הנשׂיאם את-קרבנם לפני המזבח. ויאמר ה' אל-משׁה: נשׂיא אחד ליום נשׂיא אחד ליום יקריבו את-קרבנם לחנכת המזבח" ".
שמואל ב כב א: " "
וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ה' אתו מכף כל איביו ומכף שאול "
" - בכל יום שבו ה' הציל את דוד מיד אחד מאויביו או מיד שאול, הוא שר לה' את דברי השירה הזאת או חלק מהם.
  • (יחזקאל כב כד): "לא גשמה ביום זעם"- המבול התחיל ביום אחד, כאשר ה' פתח את ארובות השמים ( פירוט ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-21.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יום - זמן האור, או הזמן בין אור לאור

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yom