רש"י על ויקרא כג
<< · רש"י על ויקרא · כג · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"בין הערבים" - משש שעות ולמעלה
"פסח לה'" - הקרבת קרבן ששמו פסחפסוק ח (כל הפסוק)
"והקרבתם אשה וגו'" - הם המוספין האמורים בפרשת פנחס ולמה נאמרו כאן לומר לך שאין המוספין מעכבין זה את זה
"והקרבתם אשה לה'" - מ"מ אם אין פרים הבא אילים ואם אין פרים ואילים הבא כבשים
"שבעת ימים" - כל מקום שנאמר שבעת שם דבר הוא שבוע של ימים שטיינ"א בלע"ז וכן כל ל' שמונת ששת חמשת שלשת
"מלאכת עבודה" - אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך שיש חסרון כיס בבטלה שלהן כגון דבר האבד כך הבנתי מתורת כהנים דקתני יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה וכו'פסוק י (כל הפסוק)
"ראשית קצירכם" - שתהא ראשונה לקציר
"עומר" - עשירית האיפה כך היתה שמה כמו (שמות טז) וימודו בעומרפסוק יא (כל הפסוק)
"והניף" - (מנחות סא) כל תנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד מוליך ומביא לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד לעצור טללים רעים
"לרצנכם" - אם תקריבו כמשפט זה יהיה לרצון לכם
"ממחרת השבת" - (שם סו) ממחרת יום טוב הראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהופסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"ומנחתו" - מנחת נסכיו
"שני עשרנים" - כפולה היתה
"ונסכו יין רביעית ההין" - (מנחות פט) אף ע"פ שמנחתו כפולה אין נסכיו כפוליםפסוק יד (כל הפסוק)
"וקלי" - קמח עשוי מכרמל רך שמייבשין אותו בתנור
"וכרמל" - הן קליות שקורין גרניילי"ש
"בכל משבתיכם" - (קידושין לו) נחלקו בו חכמי ישראל יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ וי"א לא בא אלא ללמד שלא נצטוו על החדש אלא לאחר ירושה וישיבה משכבשו וחלקופסוק טו (כל הפסוק)
"ממחרת השבת" - ממחרת יום טוב
"תמימות תהיינה" - מלמד שמתחיל ומונה מבערב שאם לא כן אינן תמימותפסוק טז (כל הפסוק)
"השבת השביעת" - כתרגומו שבועתא שביעתא
"עד ממחרת השבת השביעת תספרו" - ולא עד בכלל והן ארבעים ותשעה יום
"חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" - ביום החמשים תקריבוה ואומר אני זהו מדרשו אבל פשוטו עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו ומקרא מסורס הוא
"מנחה חדשה" - היא המנחה הראשונה שהובאה מן החדש וא"ת הרי קרבה מנחת העומר אינה כשאר כל המנחות שהיא באה מן השעוריםפסוק יז (כל הפסוק)
"ממושבותיכם" - ולא מחוצה לארץ
"לחם תנופה" - לחם תרומה המורם לשם גבוה וזו היא המנחה החדשה האמורה למעלה
"בכורים" - ראשונה לכל המנחות אף למנחת קנאות הבאה מן השעורים לא תקרב מן החדש קודם לשתי הלחםפסוק יח (כל הפסוק)
"על הלחם" - בגלל הלחם חובה ללחם
"ומנחתם ונסכיהם" - כמשפט מנחה ונסכים המפורשים בכל בהמה בפרשת נסכים (במדבר טו) ג' עשרונים לפר וב' עשרונים לאיל ועשרון לכבש זו היא המנחה והנסכים חצי ההין לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבשפסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"והניף הכהן אותם תנופה" - (מנחות סב) מלמד שטעונין תנופה מחיים. יכול כולם? ת"ל "על שני כבשים".
"קדש יהיו" - לפי ששלמי יחיד קדשים קלים הוזקק לומר בשלמי צבור שהם קדשי קדשים .פסוק כב (כל הפסוק)
"ובקצרכם" - חזר ושנה לעבור עליהם בשני לאוין אמר רבי אבדימי ברבי יוסף מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכפורים וחג מכאן ללמדך שכל הנותן לקט שכחה ופאה לעני כראוי מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנותיו בתוכו
"תעזב" - (פאה פ"ד) הנח לפניהם והם ילקטו ואין לך לסייע לאחד מהם
"אני ה' אלהיכם" - נאמן לשלם שכרפסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לו (כל הפסוק)
"עצרת היא" - עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים כיון שהגיע זמנן להפטר אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם
"כל מלאכת עבודה" - אפי' מלאכה שהיא עבודה לכם שאם לא תעשוה יש חסרון כיס בדבר
"לא תעשו" - יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה ת"ל היאפסוק לז (כל הפסוק)
"עלה ומנחה" - (מנחות מד) מנחת נסכים הקריבה עם העולה
"דבר יום ביומו" - חוק הקצוב בחומש הפקודים
"דבר יום ביומו" - הא אם עבר יומו בטל קרבנופסוק לט (כל הפסוק)
"אך בחמשה עשר יום תחגו" - קרבן שלמים לחגיגה יכול תדחה את השבת ת"ל אך הואיל ויש לה תשלומין כל שבעה
"באספכם את תבואת הארץ" - שיהא חדש שביעי זה בא בזמן אסיפה מכאן שנצטוו לעבר את השנים שאם אין העבור פעמים שהוא בא באמצע הקיץ או החורף
"תחגו" - שלמי חגיגה
"שבעת ימים" - (חגיגה י) אם לא הביא בזה יביא בזה יכול יהא מביאן כל שבעה ת"ל וחגותם אותו יום אחד במשמע ולא יותר ולמה נאמר שבעה לתשלומיןפסוק מ (כל הפסוק)
"פרי עץ הדר" - (סוכה לד) עץ שטעם עצו ופריו שוה
"הדר" - הדר באילנו משנה לשנה וזהו אתרוג
"כפת תמרים" - חסר וי"ו למד שאינה אלא אחת
"וענף עץ עבת" - שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים וזהו הדס העשוי כמין קליעה
