רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' – עֲשֵׂה מוֹעָדוֹת שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מְלֻמָּדִין בָּהֶם. שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל גָּלֻיּוֹת שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָם לַעֲלוֹת לָרֶגֶל וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם.

(ג) שֵׁשֶׁת יָמִים – מָה עִנְיַן שַׁבָּת אֵצֶל מוֹעֲדוֹת? לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְּחַלֵּל אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּתוֹת; וְכָל הַמְּקַיֵּם אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת הַשַּׁבָּתוֹת.

(ד) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' – לְמַעְלָה מְדַבֵּר בְּעִבּוּר שָׁנָה, וְכָאן מְדַבֵּר בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ.

(ה) בֵּין הָעַרְבָּיִם – מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה.
פֶּסַח לַה' – הַקְרָבַת קָרְבָּן שֶׁשְּׁמוֹ פֶּסַח.

(ח) וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה – הֵם הַמּוּסָפִין הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס. וְלָמָּה נֶאֶמְרוּ כָּאן? לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' – מִכָּל מָקוֹם; אִם אֵין פָּרִים – הָבֵא אֵילִים, וְאִם אֵין פָּרִים וְאֵילִים – הָבֵא כְּבָשִׂים.
שִׁבְעַת יָמִים – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁבְעַת" – שֵׁם דָּבָר הוּא, שָׁבוּעַ שֶׁל יָמִים, שייטיינ"א [seiteine = קבוצה של שבעה [=שביעייה]] בְּלַעַז. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן שְׁמוֹנַת, שֵׁשֶׁת, חֲמֵשֶׁת, שְׁלֹשֶׁת.
מְלֶאכֶת עֲבֹדָה – אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת הַחֲשׁוּבוֹת לָכֶם עֲבוֹדָה וְצֹרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס בַּבַּטָּלָה שֶׁלָּהֶן, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד. כָּךְ הֵבַנְתִּי מִתּוֹרַת כֹּהֲנִים, דְּקָתָנֵי: יָכוֹל אַף חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד יְהֵא אָסוּר בִּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה? וְכוּלֵּיהּ.

(י) רֵאשִׁית קְצִירְכֶם – שֶׁתְּהֵא רִאשׁוֹנָה לַקָּצִיר.
עֹמֶר – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. כָּךְ הָיְתָה שְׁמָהּ, כְּמוֹ: "וַיָּמֹדוּ בַּעֹמֶר" (שמות טז,יח).

(יא) וְהֵנִיף – כָּל תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, לַעֲצֹר רוּחוֹת רָעוֹת; מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, לַעֲצֹר טְלָלִים רָעִים.
לִרְצֹנְכֶם – אִם תַּקְרִיבוּ כְּמִשְׁפָּט זֶה, יִהְיוּ לְרָצוֹן לָכֶם.
מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת – מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח; שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ.

(יב) וַעֲשִׂיתֶם...כֶּבֶשׂ – חוֹבָה לָעֹמֶר הוּא בָּא.

(יג) וּמִנְחָתוֹ – מִנְחַת נְסָכָיו.
שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים – כְּפוּלָה הָיְתָה.
וְנִסְכֹּה יַיִן רְבִיעִת הַהִין – אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְּפוּלָה, אֵין נְסָכָיו כְּפוּלִים.

(יד) וְקָלִי – קֶמַח עָשׂוּי מִכַּרְמֶל רַךְ, שֶׁמְּיַבְּשִׁין אוֹתוֹ בַּתַּנּוּר.
וְכַרְמֶל – הֵן קְלָיוֹת שֶׁקּוֹרִין גרניי"ש [graneis = גרעינים...‏[1]].
בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם – נֶחְלְקוּ בּוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: יֵשׁ שֶׁלָּמְדוּ מִכָּאן שֶׁהֶחָדָשׁ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא בָּא אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עַל הֶחָדָשׁ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה, מִשֶּׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ.

(טו) מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת – מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב.
תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה – מְלַמֵּד שֶׁמַּתְחִיל וּמוֹנֶה מִבָּעֶרֶב, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵינָן תְּמִימוֹת.

(טז) הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת – כְּתַרְגּוּמוֹ, "שְׁבוּעֲתָא שְׁבִיעֵיתָא".
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ – וְלֹא עַד בִּכְלָל; וְהֵן אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יוֹם.
חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' – בְּיוֹם הַחֲמִשִּׁים תַּקְרִיבוּהָ. וְאוֹמֵר אֲנִי: זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ; אֲבָל פְּשׁוּטוֹ: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשִּׁים – תִּסְפְּרוּ. וּמִקְרָא מְסֹרָס הוּא.
מִנְחָה חֲדָשָׁה – הִיא הַמִּנְחָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּבְאָה מִן הֶחָדָשׁ. וְאִם תֹּאמַר: הֲרֵי קָרְבָה מִנְחַת הָעֹמֶר? אֵינָהּ כִּשְׁאַר כָּל הַמְּנָחוֹת, שֶׁהִיא בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים.

(יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם – וְלֹא מִחוּצָה לָאָרֶץ.
לֶחֶם תְּנוּפָה. – לֶחֶם תְּרוּמָה, הַמּוּרָם לְשֵׁם גָּבוֹהַּ. וְזוֹ הִיא הַמִּנְחָה הַחֲדָשָׁה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה.
בִּכּוּרִים – רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמְּנָחוֹת; אַף לְמִנְחַת קְנָאוֹת הַבָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים, לֹא תִּקְרַב מִן הֶחָדָשׁ קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם.

(יח) עַל הַלֶּחֶם – בִּגְלַל הַלֶּחֶם, חוֹבָה לַלֶּחֶם.
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם – כְּמִשְׁפַּט מִנְחָה וּנְסָכִים הַמְּפֹרָשִׁים בְּכָל בְּהֵמָה בְּפָרָשַׁת נְסָכִים (במדבר טו,ד-י): שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, זוֹ הִיא הַמִּנְחָה; וְהַנְּסָכִים, חֲצִי הַהִין לַפָּר, וּשְׁלִישִׁית הַהִין לָאַיִל, וּרְבִיעִית הַהִין לַכֶּבֶשׂ.

(יט) וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים – יָכוֹל שִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר הָאֲמוּרִים כָּאן, הֵם שִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר הָאֲמוּרִים בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים (במדבר כח,כו-לא)? כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל פָּרִים וְאֵילִים, אֵינָן הֵם. אֱמֹר מֵעַתָּה: אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן; אֵלּוּ קָרְבוּ בִּגְלַל הַלֶּחֶם, וְאֵלּוּ לְמוּסָפִין.

(כ) וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם תְּנוּפָה – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה מֵחַיִּים. יָכוֹל כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים.
קֹדֶשׁ יִהְיוּ – לְפִי שֶׁשַּׁלְמֵי יָחִיד – קָדָשִׁים קַלִּים, הֻזְקַק לוֹמַר בְּשַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים.

(כא) וּבְקֻצְרְכֶם – חָזַר וְשָׁנָה, לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בִּשְׁנֵי לָאוִין. אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי בְּרַבִּי יוֹסֵף: מָה רָאָה הַכָּתוּב לִתְּנָהּ בְּאֶמְצַע הָרְגָלִים, פֶּסַח וַעֲצֶרֶת מִכָּאן, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְהַחַג מִכָּאן? לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַנּוֹתֵן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה לְעָנִי כָּרָאוּי, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בְּתוֹכוֹ.
תַּעֲזֹב – הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵם יִלְקְטוּ, וְאֵין לְךָ לְסַיֵּעַ לְאֶחָד מֵהֶם.
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.

(כד) זִכְרוֹן תְּרוּעָה – זִכְרוֹן פְּסוּקֵי זִכְרוֹנוֹת וּפְסוּקֵי שׁוֹפָרוֹת; לִזְכֹּר לָכֶם עֲקֵדַת יִצְחָק, שֶׁקָּרַב תַּחְתָּיו אַיִל.

(כה) וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה – הַמּוּסָפִים הָאֲמוּרִים בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים.

(כז) אַךְ – כָּל אַכִּין וְרַקִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – מִעוּטִין: מְכַפֵּר הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְכַפֵּר עַל שֶׁאֵינָם שָׁבִים.

(ל) וְהַאֲבַדְתִּי – לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר 'כָּרֵת' בְּכָל מָקוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הוּא; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: וְהַאֲבַדְתִּי, לִמֵּד עַל הַכָּרֵת שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אָבְדָן.

(לא) כָל מְלָאכָה וְגוֹמֵר – לַעֲבֹר עָלָיו בְּלָאוִין הַרְבֵּה; אוֹ לְהַזְהִיר עַל מְלֶאכֶת לַיְלָה כִּמְלֶאכֶת יוֹם.

(לה) מִקְרָא קֹדֶשׁ – קַדְּשֵׁהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה וּבִתְפִלָּה; וּבִשְׁאָר יָמִים טוֹבִים, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וּבִכְסוּת נְקִיָּה וּבִתְפִלָּה.

(לו) עֲצֶרֶת הִוא – עָצַרְתִּי אֶתְכֶם אֶצְלִי. כְּמֶלֶךְ שֶׁזִמֵּן אֶת בָּנָיו לִסְעֻדָּה, לְכָךְ וְכָךְ יָמִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן לְהִפָּטֵר, אָמַר: בָּנַי, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, עַכְּבוּ עִמִּי עוֹד יוֹם אֶחָד; קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם.
כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה – אֲפִלּוּ מְלָאכָה שֶׁהִיא עֲבוֹדָה לָכֶם, שֶׁאִם לֹא תַּעֲשׂוּהָ יֵשׁ חֶסְרוֹן כִּיס בַּדָּבָר.
לֹא תַעֲשׂוּ – יָכוֹל אַף חֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד יְהֵא אָסוּר בִּמְלֶאכֶת עֲבוֹדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר הִוא.

(לז) עֹלָה וּמִנְחָה – מִנְחַת נְסָכִים הַקְּרֵבָה עִם הָעוֹלָה.
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ – חֹק הַקָּצוּב בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים.
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ – הָא אִם עָבַר יוֹמוֹ, בָּטֵל קָרְבָּנוֹ.

(לט) אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם תָּחֹגּוּ – קָרְבַּן שְׁלָמִים לַחֲגִיגָה. יָכוֹל תִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה.
בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ – שֶׁיְּהֵא חֹדֶשׁ שְׁבִיעִי זֶה בָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה. מִכָּאן שֶׁנִּצְטַוּוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים; שֶׁאִם אֵין הָעִבּוּר, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ אוֹ הַחֹרֶף.
תָּחֹגּוּ – שַׁלְמֵי חֲגִיגָה.
שִׁבְעַת יָמִים – אִם לֹא הֵבִיא בָּזֶה, יָבִיא בָּזֶה. יָכוֹל יְהֵא מְבִיאָן כָּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ, יוֹם אֶחָד בְּמַשְׁמָע וְלֹא יוֹתֵר; וְלָמָּה נֶאֱמַר שִׁבְעָה? לְתַשְׁלוּמִין.

(מ) פְּרִי עֵץ הָדָר – עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה.
הָדָר – הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְזֶהוּ אֶתְרוֹג.
כַּפֹּת תְּמָרִים – חָסִר וָי"ו, לִמֵּד שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא אַחַת.
וַעֲנַף עֵץ עָבֹת – שֶׁעֲנָפָיו קְלוּעִים כַּעֲבוֹתוֹת וְכַחֲבָלִים; וְזֶהוּ הֲדַס, הֶעָשׂוּי כְּמִין קְלִיעָה.

(מב) הָאֶזְרָח – זֶה אֶזְרָח.
בְּיִשְׂרָאֵל – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים.

(מג) כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי – עַנְנֵי כָּבוֹד.

הערות[עריכה]

  1. ^ הדבר היחיד, שהוא ברור בלעז זה, הוא שהוא נגזר מלטינית granum ("זרע, גרעין"), אבל קשה לדעת מן הגרסאות השונות, מה היא הנכונה, ומכאן גם את הפירוש המדוייק.