מפרשי רש"י על שמות י כט
| מפרשי רש"י על שמות • פרק י' • פסוק כ"ט |
• א • ב • ג • ה • ח • י • יא • יב • יד • טו • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ׃
רש"י
"כן דברת" - יפה דברת ובזמנו דברת אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך (ש"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
כֵּן דִּבַּרְתָּ – יָפֶה דִּבַּרְתָּ, וּבִזְמַנּוֹ דִּבַּרְתָּ: אֱמֶת שֶׁלֹּא אוֹסִיף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ (שמות רבה יח,א).
מפרשי רש"י
[כד] יפה דברת וכו'. רוצה לומר פירוש "כן" הוא יפה, כמו "כן בנות צלפחד דוברות" (במדבר כ"ז, ז'), ומפני שהוקשה לו לרש"י שכאן לא היה הדבור יפה, שיותר היה יפה לו להודות לדברי השם יתברך לשלוח אותם, ולפיכך הוסיף רש"י 'ובזמנו דברת', כלומר משום זה הוא יפה, שהדבור הוא בזמנו, ויפה הדבור בזמן הזה. ומפני שהוקשה לרש"י לשון "לא אוסיף עוד ראות פניך" דמשמע כי משה רבינו עליו השלום היה אומר זה שאני מעצמי אעשה זאת שלא אוסיף עוד ראות פניך, ואם כן לפי זה לא היה 'בזמנו' אחר שמעצמו אמר שלא יראה פניו עוד, אמר ש"כן" פירושו אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך, כלומר לא בשביל שאתה אומר "לא תוסיף ראות פני" (פסוק כח), אלא שכן הוא האמת:
אבל קשה טובא דמה ראה משה לומר כן שלא יוסיף ראות פניו, שמא ישלחו הקב"ה בשליחות אל פרעה, ואין לומר שכך ידע משה בנבואה שלא יראה עוד פניו, שהרי אמרו ז"ל (שמו"ר יח, א) קפץ הקב"ה לדבר עם משה בתוך פלטרין של פרעה, אף על גב דאין דרך הקב"ה לדבר עם משה בתוך מצרים, כמו שהביא רש"י גם כן בפרשת "החודש הזה לכם" בסמוך (להלן יב, א), משום כבודו של משה שלא ימצא בדאי שאמר "לא אוסיף עוד ראות פניך" קפץ עליו הדבור, ואם היה משה אומר כפי הנבואה אם כן לא היה בשביל כבודו של משה כלל, והדר קושיא, ויש לומר דמשה רבינו עליו השלום ידע בנבואה שאם יאמר לו "לא אוסיף עוד ראות פניך" בשביל כבודו שלא יהיה בדאי - יבוא אליו הדבור בתוך פלטרין של מלך, לכך אמר "לא אוסיף עוד ראות פניך", והשתא הוי לשון "לא אוסיף" שפיר, שהרי על ידי משה היה זה, ולכן אמר "לא אוסיף". ומכל מקום הוצרך רש"י לפרש 'אמת שלא אוסיף' ולא פירש "לא אוסיף" כמשמעו, דסוף סוף לא היה תולה ברצון משה - כדמשמע לשון "לא אוסיף" דמשמע מדעתו - רק בשביל שקפץ עליו הדבור בתוך פלטרין של פרעה לא הוצרך לבא אל פרעה, ולכך הוצרך לפרש 'אמת שלא אוסיף וכו. ועוד יש לומר כי דעת משה כי הוא לא יוסיף עוד ראות פניו אפילו אם היה שולחו לפרעה - לא היה בא אליו עד שישלח פרעה אחריו, שהרי מן מכת ארבה ששלח פרעה אחריהם והושיבם (פסוק ח), ובמכת חושך - "ויקרא פרעה למשה" (ר' פסוק כד), ואין בשום אופן לומר שאחר כך יבאו מעצמם אל פרעה. ואם ישלח פרעה אחריהם זה מקרי גם כן "לא אוסיף עוד ראות פניך", שאני מדעתי לא עשיתי, דודאי אין למרוד במלכות, שאם ישלח מלך אחר אחד איך לא יבא אליו, ואם כן לא מקרי זה שהוא יראה פניו, ומכל מקום בא הדבור אליו שלא ימצא בדאי בעיני מצרים, דאפשר כי לא ידעו שפרעה שלח אחריו, הרי בעיני אותם הבלתי יודעים נמצא בדאי, ולפיכך קפץ עליו הדבור: