מ"ג שמות י כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות י · כט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה יָאוּת מַלֵּילְתָּא לָא אוֹסֵיף עוֹד לְמִחְזֵי אַפָּךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר משֶׁה יָאוּת מַלֵּילְתָּא אֲנָא עַד דַּהֲוֵינָא יָתִיב בְּמִדְיָן אִיתְאֲמַר לִי בְּמֵימַר מִן קֳדָם יְיָ דְגוּבְרַיָא דְבָעוּ לְמִקְטְלִי נַחֲתוּ מִנִּכְסֵיהוֹן וְהִינוּן חֲשִׁיבִין כְּמִיתַיָא וְלָא מִן סוּף דַּהֲוָה עֲלָךְ רַחֲמִין הֲוֵינָא מְצַלֵּי וּמַחְתָא הֲוָה מִתְכַּלְיָא מִינָךְ וּכְדוֹן לָא אוֹסִיף תּוּב לְמֶחֱמֵי סְבַר אַפָּךְ:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲמַר משֶׁה קוּשְׁטָא מַלֵּילְתָּא מְבַשֵּׂר אֲנָא מִן זִמְנָא קַדְמַיָא עַד דַּאֲנָא יָתֵיב בְּמִדְיָן אֲרוּם מִיתוּ כָּל גּוּבְרַיָא דַּהֲווֹ תַבְעִין יַת נַפְשִׁי לְמִקְטוֹל לָא מִן סוֹף דַּהֲוָה לָךְ רַחֲמִין דַּהֲוֵינָא מְצַלֵּי עֲלָךְ וּמְחָתָא מִתְכְּלַיָא בְּרַם מְחָתָא עֲשִירָא הִיא לְפַרְעה מִן בְּרָךְ בּוּכְרָךְ וַאֲמַר לֵיהּ משֶׁה יָאוּת כְּדֵין קוּשְׁטָא מַלֵּילְתָּא לָא אוֹסִיף עוֹד לְמֶיחֲמֵי סְבַר אַפָּךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כן דברת" - יפה דברת ובזמנו דברת אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך (ש"ר)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

כֵּן דִּבַּרְתָּ – יָפֶה דִּבַּרְתָּ, וּבִזְמַנּוֹ דִּבַּרְתָּ: אֱמֶת שֶׁלֹּא אוֹסִיף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ (שמות רבה יח,א).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא אוסיף עוד ראות פניך" - פעם אחרת אחרי צאתי כי במכת הבכורות לא ראהו כי טעם ויקרא למשה ולאהרן (להלן יב לא) שהלך עד פתח ביתם וצעק בחשך קומו צאו מתוך עמי (שם) או ששלח להם על יד המצרים שנאמר בהם (שם לג) ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ ויתכן שיאמר לא אוסיף עוד ראות פניך בהיכלך שלא אבא עוד אני אליך וכך אמרו באלה שמות רבה יפה אמרת אל תוסף ראות פני עוד איני בא אצלך אתה בא אצלי

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


לא אוסיף עוד ראות פניך. דרשו רז"ל אני איני בא אצלך אתה בא אצלי וזהו שאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי, היה ראוי שיאמר וירדת אלא שחלק כבוד למלכות ותלה הירידה בעבדיו אבל הוא בעצמו ירד אליו מהיכלו בלילה כענין שכתוב ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וגו' ויאמר קומו צאו מתוך עמי.

והנה לפי הדבור הזה מה שאמר לו עוד נגע אחד אביא על פרעה בהיכלו נגלית אליו השכינה ושם בא אליו הדבור והיה הענין מפני שאמר לו משה לא אוסיף עוד ראות פניך כדי שלא ימצא בדאי נגלית אליו השכינה באותו מקום עצמו, והוא מה שאמרו רז"ל קפץ עליו האלהים כביכול נכנס בפלטרין של פרעה בשביל משה שאמר לא אוסיף עוד ראות פניך כדי שלא ימצא בדאי אתה מוצא שלא דבר הקדוש ברוך הוא עמו בביתו של פרעה אלא אותה שעה שנאמר (שמות ט) כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה' ועכשו קפץ הקב"ה ודבר עם משה שנאמר עוד נגע וגו'.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא אוסיף עוד ראות פניך" כי תמות, כענין לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. אמנם כאשר קרא למשה ולאהרן לילה קרא אותם על ידי עבדיו בלבד, כאמרו וירדו כל עבדיך אלה א לי:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר משה כן דברת". שנפסק השליחות כי עתה אתרה בך ההתראה האחרונה ולא אוסיף עוד ראות פניך עד שאתה תבא אלי:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא אוסיף עוד. ב' הכא, ואידך ולא אוסיף עוד להכות שרמז לו שכבר כלו כל המכות ולא יוסיף להכותו אלא מכת בכורות שהיתה ע"י השם לבדו:

<< · מ"ג שמות · י · כט