לדלג לתוכן

רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה – וְהַתְרֵה בוֹ.
שִׁתִי – שׂוּמִי [שִׂימִי], שֶׁאָשִׁית אָנִי.

(ב) הִתְעַלַּלְתִּי – שִׂחַקְתִּי, כְּמוֹ: "כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי" (במדבר כב,כט), "הֲלֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹלֵל בָּהֶם" (שמ"א ו,ו) הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם. וְאֵינוֹ לְשׁוֹן פּוֹעַל וּמַעֲלָלִים, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "עוֹלַלְתִּי", כְּמוֹ: "וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי" (איכה א,כב), "אֲשֶׁר עוֹלַל לִי" (איכה א,יב).

(ג) לֵעָנֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ: "לְאִתְכְּנָעָא". וְהוּא מִגִּזְרַת "עָנִי", מֵאַנְתָּ לִהְיוֹת עָנִי וְשָׁפָל מִפָּנָי.

(ה) אֶת עֵין הָאָרֶץ – אֶת מַרְאֵה הָאָרֶץ.
וְלֹא יוּכַל הָרוֹאֶה לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ, וְלָשׁוֹן קְצָרָה דִּבֵּר.

(ז) הֲטֶרֶם תֵּדַע – הַעוֹד לֹא יָדַעְתָּ כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.

(ח) וַיּוּשַׁב – הוּשְׁבוּ על יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁשָּׁלְחוּ אַחֲרֵיהֶם וֶהֱשִׁיבוּם אֶל פַּרְעֹה.

(י) כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם... – אַף כִּי אֲשַׁלַּח גַּם אֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם.
רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ ("חֲזוֹ אֲרֵי בִּישָׁא אַתּוּן סְבִירִין לְמֶעֱבַד לֵית קֳבֵיל אַפֵּיכוֹן לְאִסְתְּחָרָא"). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שָׁמַעְתִּי: כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹ רָעָה. אָמַר לָהֶם פַּרְעֹה: רוֹאֶה אֲנִי בָּאִיצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי אוֹתוֹ כוֹכָב עוֹלֶה לִקְרַאתְכֶם בַּמִּדְבָּר, וְהוּא סִימָן דָּם וַהֲרִיגָה. וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָרְגָם, אָמַר מֹשֶׁה בִּתְפִלָּתוֹ: "לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם" (להלן לב,יב) – זוֹ הִיא שֶׁאָמַר לָהֶם "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם"! מִיָּד: "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה" (להלן לב,יד), וְהָפַךְ אֶת הַדָּם לְדַם מִילָה, שֶׁמָּל יְהוֹשֻׁעַ אוֹתָם. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע ה,ט), שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָכֶם: דָּם אָנוּ רוֹאִין עֲלֵיכֶם בַּמִּדְבָּר.

(יא) לֹא כֵן – כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לְהוֹלִיךְ הַטַּף עִמָּכֶם, אֶלָּא לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה'.
כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים – כִּי אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתֶּם עַד הֵנָּה: "נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ" (לעיל ה,ח), וְאֵין דֶּרֶךְ הַטַּף לִזְבּוֹחַ.
וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם – הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן קָצָר, וְלֹא פֵרַשׁ מִי הַמְגָרֵשׁ.

(יב) בָּאַרְבֶּה – בִּשְׁבִיל מַכַּת הָאַרְבֶּה.

(יג) וְרוּחַ הַקָּדִים – רוּחַ מִזְרָחִית נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה, לְפִי שֶׁבָּא כְּנֶגְדוֹ, שֶׁמִּצְרַיִם בִּדְרוֹמִית מַעֲרָבִית הָיְתָה כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (רש"י על במדבר לד,ג).

(יד) וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן – וְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה בִימֵי יוֹאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב,ב): "כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם", לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה כָּבֵד מִשֶּׁל מֹשֶׁה. [אוֹתוֹ שֶׁל יוֹאֵל הָיָה] עַל יְדֵי מִינִין הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ יַחַד: אַרְבֶּה, יֶלֶק, חָסִיל, גָּזָם. אֲבָל שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיָה אֶלָּא מִין אֶחָד, וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה.

(טו) כָּל יֶרֶק – עָלֶה יָרוֹק, וירדור"א [werdure = ירק (צמחייה ירוקה)] בְּלַעַ"ז.

(יט) רוּחַ יָם – רוּחַ מַעֲרָבִי.
יָמָּה סּוּף – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיַּם סוּף הָיָה מִקְצָתוֹ בַּמַּעֲרָב, כְּנֶגֶד כָּל רוּחַ דְּרוֹמִית, וְגַם בְּמִזְרָחָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ רוּחַ יָם תְּקָעוֹ לָאַרְבֶּה בְּיָמָּה סוּף כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ לְעִנְיַן תְּחוּמִין שֶׁהוּא פוֹנֶה לְצַד מִזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כג,לא): "מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים" – מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. שֶׁיָּם פְּלִשְׁתִּים בַּמַּעֲרָב הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּפְּלִשְׁתִּים (צפניה ב,ה): "יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים".
לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד – אַף הַמְּלוּחִים שֶׁמָּלְחוּ מֵהֶם (שמות רבה יג,ז).

(כא) וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ – וְיַחֲשִׁיךְ עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ יוֹתֵר מֵחֶשְׁכּוֹ שֶׁל לַיְלָה, וְחֹשֶׁךְ שֶׁל לַיְלָה יַאֲמִישׁ וְיַחֲשִׁיךְ עוֹד.
וְיָמֵשׁ – כְּמוֹ "וְיַאֲמֵשׁ". יֵשׁ לָנוּ תֵיבוֹת הַרְבֵּה חֲסֵרוֹת אָלֶ"ף, לְפִי שֶׁאֵין הֲבָרַת הָאָלֶף נִכֶּרֶת כָּל כָּךְ – אֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד עַל חֶסְרוֹנָהּ. כְּגוֹן (ישעיהו יג,כ): "וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי", כְּמוֹ "לֹא יַאֲהֵל" – לֹא יַטֶּה אָהֳלוֹ. וְכֵן (שמ"ב כב,מ): "וַתַּזְרֵנִי חַיִל", כְּמוֹ "וַתְּאַזְּרֵנִי". וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמוֹ "לֹא יָמִישׁ" (להלן יג,כב): "בָּתַר דְּיִעְדֵּי קְבַל לֵילְיָא", כְּשֶׁיַּגִּיעַ סָמוּךְ לְאוֹר הַיּוֹם. אֲבָל אֵין הַדִּבּוּר מְיֻשָּׁב עַל הַוָּי"ו שֶׁל "וְיָמֵשׁ", לְפִי שֶׁהוּא כָתוּב אַחַר "וִיהִי חֹשֶׁךְ". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה פּוֹתְרוֹ לְשׁוֹן "מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם" (דברים כח,כט), שֶׁהָיָה כָפוּל וּמְכֻפָּל וְעָב עַד שֶׁהָיָה בוֹ מַמָּשׁ (שמות רבה יד,א).

(כב) שְׁלֹשֶׁת יָמִים – שִׁלּוּשׁ שֶׁל יָמִים, טירציינ"א [terceine = קבוצה של שלושה] בְּלַעַ"ז. וְכֵן "שִׁבְעַת יָמִים" בְּכָל מָקוֹם שייטיינ"א [seiteine = קבוצה של שבעה[1]] שֶׁל יָמִים.
וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה... שְׁלֹשֶׁת יָמִים – חֹשֶׁךְ שֶׁל אֹפֶל, שֶׁלֹּא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו אוֹתָן שְׁלֹשֶׁת יָמִים. וְעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אֲחֵרִים חֹשֶׁךְ מֻכְפָּל עַל זֶה, שֶׁ"לֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו" – יוֹשֵׁב אֵין יָכוֹל לַעֲמוֹד, וְעוֹמֵד אֵין יָכוֹל לֵישֵׁב. וְלָמָה הֵבִיא עֲלֵיהֶם חֹשֶׁךְ? שֶׁהָיוּ בְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר רְשָׁעִים, וְלֹא הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת. וּמֵתוּ בִשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ מִצְרַיִם בְּמַפָּלָתָם וְיֹאמְרוּ: אַף הֵם לוֹקִים כָּמוֹנוּ. וְעוֹד: שֶׁחִפְּשׂוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אֶת כְּלֵיהֶם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ וְהָיוּ שׁוֹאֲלִין מֵהֶן, וְהָיוּ אוֹמְרִים אֵין בְּיָדֵינוּ כְלוּם, אוֹמֵר לוֹ: אֲנִי רְאִיתִיו בְּבֵיתְךָ, וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי הוּא (שמות רבה יד,ג).

(כד) יֻצָּג – יְהֵא מֻצָּג בִּמְקוֹמוֹ.

(כה) גַּם אַתָּה תִּתֵּן – לֹא דַּיֶּיךָ שֶׁמִּקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, אֶלָּא גַּם מִשֶּׁלָּךְ תִּתֵּן.

(כו) פַּרְסָה – פַּרְסַת רֶגֶל, פלנט"א [plante = כף רגל] בְּלַעַ"ז.
לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד – כַּמָּה תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה, שֶׁמָּא יִשְׁאַל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדֵנוּ.

(כט) כֵּן דִּבַּרְתָּ – יָפֶה דִּבַּרְתָּ, וּבִזְמַנּוֹ דִּבַּרְתָּ: אֱמֶת שֶׁלֹּא אוֹסִיף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ (שמות רבה יח,א).


הערות

[עריכה]
  1. ^ המלה העברית אינה מופיעה כאן במקרא (אלא ר' להלן מס' 3089); היא ניתנת לדוגמא מקבילה ל"שלשת".