המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
וה' נהג רוח קדים. וה' הוא ובית דינו. רוח קדים מוכנת לפורענות לעולם, במצרים כתיב וה' נהג רוח קדים, בים כתיב (שמות יד) ויולך ה' את הים ברוח קדים, בשני שבטים כתיב (ירמיה יח) כרוח קדים אפיצם לפני אויב, בעשרת שבטים כתיב (הושע יג) יבא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו ויחרב מעינו, בזמן הגלות כתיב (ישעיה כז) הגה ברוחו הקשה ביום קדים, בצור כתיב (יחזקאל כז) רוח הקדים שברך בלב ים, ביונה כתיב (יונה ד) וימן ה' רוח קדים חרישית, בפורענות גוג ומגוג כתיב (תהלים מח) ברוח קדים תשבר אניות תרשיש.
הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה. רוח מזרחית הביאה הפורענות ורוח מערבית סלק את הפורענות הוא שכתוב ויהפך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף, ומה שאמר הבקר היה לפי שפורענות הרשעים בבקר, וכן אמר הכתוב (תהלים קא) לבקרים אצמית כל רשעי ארץ, והזכיר משה בפורענות קרח (במדבר טז) בקר ויודע ה' את אשר לו, וכנגדו מצינו ישועת הצדיקים בבקר שנאמר למשה (שמות לד) והיה נכון לבקר וכתיב (ישעיה לג) היה זרועם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה, וכתיב (איכה ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך.
"וה' נהג". ר"ל שלא בא בסבה טבעיית רק ה' נהג אותו [שגדר פעל נהג והבדלו מן נהל נחה שמושך הדבר בעל כרחו] שבארצות המזרחיות בבל ואשור שהם מזרחית צפונית
למצרים שם נמצא תמיד הארבה לרוב ולא היה מטבע היום ההוא שיהיה שם רוח קדים רק ה' נהג את הרוח בע"כ, והגם שארבע רוחות מנשבות בכל יום כמ"ש חז"ל בב"ב (דף כ"ה]
נהג את הרוח כל היום וכל הלילה:
