מ"ג שמות י יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות י · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כׇּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָ֠יו לֹא־הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־כֵּֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּסְלֵיק גּוֹבָא עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּשְׁרָא בְּכֹל תְּחוּם מִצְרָיִם תַּקִּיף לַחְדָּא קֳדָמוֹהִי לָא הֲוָה כֵן גּוֹבָא דִּכְוָתֵיהּ וּבָתְרוֹהִי לָא יְהֵי כֵן׃
ירושלמי (יונתן):
וּסְלֵיק גּוֹבָא עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם וּשְׁרָא בְּכָל תְּחוּם מִצְרָיִם תַּקִּיף לַחֲדָא קֳדָמוֹי לָא הֲוָה כְדֵין קַשְׁיָין גּוֹבָא דִכְוָותֵיהּ וּבַתְרוֹי לָא עָתִיד דִּיהִי כֵן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחריו לא יהיה כן" - ואותו שהי' בימי יואל שנא' (יואל ב) כמוהו לא נהי' מן העולם למדנו שהי' כבד משל משה (כי של יואל הי') ע"י מינין הרבה שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם אבל של משה לא הי' אלא של מין א' (כ"ג רא"ם יע"ש) וכמוהו לא היה ולא יהיה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחריו לא יהיה כן" - הכתוב מודיע אותנו מדרך הנבואה שאחריו לא יהיה כן וכתב רש"י ואותו שהיה בימי יואל שנאמר בו כמוהו לא נהיה מן העולם (יואל ב ב) למדנו שהיו גדול משל משה אותו של יואל היה על ידי מינים הרבה שהיה יחד ארבה וחסיל וילק וגזם אבל של משה שלא היה אלא מין אחד וכמוהו לא היה ולא יהיה וקשה עלי מאמר הרב שהרי כתוב (תהלים עח מו) ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה וכתיב (שם קה לד) אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר ואולי יאמר הרב שהיה מין הארבה של משה גדול משל יואל ושאר המינין של יואל גדולים משל משה ואלה דברים בטלים אבל "בכל גבול מצרים" נמשך לפניו לא היה כן ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן שם ויתכן כי בעבור היות ארץ מצרים לחה מאד ביאור לא יהיה שם ארבה גדול כי דרכו לבא בשני עצירת המטר וכאשר הוא מוזכר ביואל (א כ) וכתב רבינו חננאל בפירוש התורה שלו מעת עתרת משה רבינו ועד עכשיו אין ארבה מפסיד בכל מצרים ואם יפול בארץ ישראל ויבא ויכנס בגבול מצרים אינו אוכל מכל יבול הארץ כלום עד עכשיו ואומרים כי זה כבר ידוע הוא לכל בא וראה כי בצפרדע אמר (לעיל ח ה) רק ביאור תשארנה ולפיכך נשאר אלתמצח עד עכשיו אבל בארבה כתיב לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים ועל זה נאמר (תהלים קה ב) שיחו בכל נפלאותיו עד כאן לשון הרב ודעתי בפשט הכתוב כי בעבור שמכת הארבה רגילה לבא לפעמים בכל הדורות ועוד שבאה זאת כדרך המקרים כי רוח הקדים נשאו בעבור זה אמר כי היה גדול מאד מכל אשר נהיה במקרה העולם כי לפניו ואחריו איננו בא כמוהו ובגדלו ידעו כי מכת אלהים היא שאין רגילות לבא כן באחד הזמנים וגם אותו של יואל מכה מ את אלהים

<< · מ"ג שמות · י · יד · >>