לדלג לתוכן

יריעות שלמה על רש"י/שמות/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק יד[עריכה]

בד"ה למדנו מכאן כו' ובשור"ק הוי"ו נ"ב ואני אומר שמן התנחומא יראה להדיא שאינו כן שהרי הביא על מקרא דכי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי בנוהג שבעולם כו' כמו שהביא רש"י על מקרא דהנה אנכי הורג את בנך בכורך ע"כ נראה לי כפשוטו דקאי אמכות בכורות וה"ק כי בפעם הזאת כלומר באותו פעם שארצה שיצאו בני אני שולח את כל מגפותי ולא תדמה בעצמך שאין לי כח שהרי המכות פוחתת והולכ' שהרי מתחילה היה דבר ואח"כ שחין וגם אם היה לי כח גדול באיזה מכה הייתי כבר עושה זה שהרי אם הייתי רוצה כבר הייתי כלה בדבר אלא שהעמדתיך לספר שמי בכל המכו' שאעשה במצרים ודוק ולהכי קאמר כי בפעם הזאת כו' ולא אמר כי עתה וק"ל ומ"ה כתי' כי אין כמוני בכל הארץ שהרי מזו המכה הודה לישראל מהרש"ל:

פסוק כט[עריכה]

בד"ה כצאתי את העיר פירש"י אבל לא בתוך העיר כו' וקשה א"כ למה אמר בכאן יותר מכל העתרות ראשונות שלא נאמר אלא ויצא מעם פרעה ולא נאמר ויצא מן העיר ועוד קשה למה אמר בכאן ואפרוש כפי אל ה' יותר מבשאר תפילות וע"ק למה הגביה הקב"ה למשה למעלה במכה זו ונראה שמכה זו היתה גוברת למעלה מן המערכת ובאה מן העולם העליון ומ"ה הכה כל עשב אפי' הלחין שלא בדר' הטבע ומ"ה דרשו פלאי פלאות כו' ומ"ה היה במכ' זו נס בתוך נם ומ"ה הוצרך משה לפרוש כפיו לבטלו ומ"ה תפילה חשובה כזו לא היתה העיר ראויה לכך ודוק מהרש"ל:

פסוק לב[עריכה]

בד"ה יש מרבותינו כו' הזה הברד נ"ב ואני אומר בודאי נעשו פלאות שהרי הכה הברד כל עשב השדה בשאר מינין מ"מ במין התבואה היה חס המקום והוא פלא אבל מ"מ קרוב לטבע שהרי עדיין אפילו' הנה ונפרש גם כן אפילו' כפשועו אבל מה שהיה אביב לא היה חם כ"כ המקום לעשות נס נגלה וק"ל מהרש"ל: