לדלג לתוכן

אבן עזרא על בראשית יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירא" - הנה קצת אמרו, כי השם ג' אנשים הוא אחד והוא ג' ולא יתפרדו. והנה שכחו "ויבאו שני המלאכים סדומה" (בראשית יט א). ומפרשים אמרו שהשם נראה אליו במראות נבואה, ואחר כן נשא עיניו וראה ג' מלאכים. האחד בא לבשר שרה, והשנים הלכו לסדום. האחד להשחית, והשני להציל את לוט. ופירוש "ויאכלו", כי נאכל הלחם, כטעם "אשר תאכל האש" (ויקרא ו ג):

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כן תעשה — דרך מוסר, שֶׁפת לחם די:

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לושי — כמו "ותלש" (שמואל א כח כד):

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כעת חיה — כעת הזאת בשנה האחרת ושרה חיה, כמו "כה לחי" (שמואל א כה ו). והוא אחריו — זה המלאך המדבר עם אברהם היה אחרי האהל, ואברהם יושב בפתח האהל ולא ראה שרה. ויש אומרים, פתח האהל שלה היה אחרי אהל אברהם:

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

באים בימים — הגיעו לימים רבים:

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

היתה לי — כמו "תהיה לי".

עדנה — כמו עֵדן ועונג, וכן "ויתעדנו" (נחמיה ט כה). והטעם: אחרי שבלותי וזקנתי, איך תתחדש לי עדן ועונג הנער? ועוד כי אדוני זקן.

וטעם בקרבה — בנפשה. והשם גלה סודה למלאך:

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואני זקנתי — פירושו "אחרי בלותי", והמלאך אמר אמת.

ומ"ם אמנם — נוסף, כמ"ם "שלשם" (בראשית לא ה).

ומפרשים אחרים אמרו כי אלו ג' אנשים נביאים היו. ואם טען טוען: והלא אברהם נביא היה, ואיך בא נביא אל נביא? רק אם היה גדול ממנו בנבואה, כמשה ואהרן. ותשובתם, שלא באו לאברהם, רק לשרה, וכן אמרו: "איה שרה אשתך" (בראשית יח ט). והשנים הלכו אל סדום. ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט יג), כי כן כתוב: "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמות יא י), והשם עשאם, וסמכם אליהם בעבור שנעשו על ידם. והנה יהיה פירוש "ויאכלו" (בראשית יח ח) כמשמעו. ופירוש "ויאמר: אדני! אם נא מצאתי חן" (בראשית יח ג)איננו קדש, רק הוא כמו "רבותי", על כן פתוח הנו"ן ולא נקמץ כמשפטו. ובספרים שהוא קמוץ, יהיה פירושו "נביא השם". וטעם "בעיניך" (שם), שדיבר מתחילה עם הגדול שבהם ואחר כן עם כולם. ומצאנו שנקרא הנביא "מלאך" בחגי (חגי א ג).

ויש אומרים, כי אברהם ביקש רשות מהשכינה. ויש אומרים שהוא מוקדם ומאוחר, וכן הוא: "וישא" (בראשית יח ב) – וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך, ואחר כך נראה אליו השם (כאמור בבראשית יח א) ואמר: "המכסה אני מאברהם" (בראשית יח יז), גם "זעקת סדום" (בראשית יח כ). ואלו ההולכים הגיעו אל סדום, "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" (בראשית יח כב). ועל כל פנים, "וה' אמר" (בראשית יח יז), עם אברהם ידבר, או עם המלאכים שיאמרו לו, רק "ויאמר ה' זעקת סדום" (בראשית יח כ) עם אברהם דיבר, ואברהם ניגש ואמר "האף תספה" (בראשית יח כג). ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (בראשית יח כב), להודיע כי בעת שבאו אל סדום אז אמר ה' לאברהם "זעקת סדום". וכן "אמור לנער ויעבור לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (שמואל א ט כז). ואין לנו צורך לתיקון סופרים (ראו רש"י על בראשית יח כב). והעד, שאמר באחרונה: "אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" (בראשית יט כז). והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת "ואלה שמות":

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומלת היפלא — "היעלם", וכן "עשה פלא" (שמות טו יא). ויש אומרים: איננו דבר פלא בעיני השם לעשות כן. ואילו היה כן, לא היה מ"ם דבק עם השם:

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ונברכו בו — מבניין נפעל. וטעמו, שיהיו מבורכים בשבילו. ומלת "והתברכו" (בראשית כב יח) איננה כן, רק הם מתברכים בו:

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ופירוש זעקת סדום — שדיברו דברים כנגד השם, או זעקת החמס. וחטאתם כי כבדה — ולא תכילנה הארץ:

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויש אומרים: הכצעקתה הבאה אלי, אם כן עשו, אעשה בהם כלה. ואם לא, אדעה, ארחם אותם. וכן יפרשו "וידע אלהים" (שמות ב כה). ועל דעתי פירושו: אראה אם עשו כולם כרעה הזאת. כי האמת, שהכל ידע כל חלק, על דרך כל ולא על דרך חלק. והעד כי זה הפירוש הוא האמת, ואם הוא סוד גדול, שאמר אברהם: "האף תספה" (בראשית יח כג). ונפתח ה"א "האף" ואם הוא לתימא, בעבור האל"ף שהוא מהגרון, שמשפט לשון הקדש להרחיב אשר לפניו:

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

תספה — פועל יוצא, וטעמו "תכלה". וכן "אספה עלימו רעות" (דברים לב כג), ואם הם שני בניינים:

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולא תשא למקום — כטעם "תסלח", כמו "נושא עון" (שמות לד ז). ולמקום הוא סדום, כי בעבורו ניגש אברהם להציל את לוט:

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

חלילה — דבר שלא יתכן. ויש אומרים שהמלה כטעם "חלול", שאין בו כלום. והיה כצדיק כרשע — כאשר יתחברו שני כפי"ן, היא דרך קצרה, והטעם: "והיה הצדיק כרשע והרשע כצדיק". וכן "כי כמוך כפרעה" (בראשית מד יח), "כעמי כעמך" (מלכים א כב ד), "כחשיכה כאורה" (תהלים קלט יב). ואיך יתכן שלא יעשה משפט מי שהוא שופט כל הארץ?:

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטעם בתוך העיר — שהם יראים את השם בפרהסיא. וכן "שוטטו בחוצות ירושלים" (ירמיהו ה א):

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואין מלת הואלתי כמו "החילותי", רק פירושו "רציתי", וכן "הואיל משה" (דברים א ה). וכ"ף מלת אנכי נוסף. או הם שתי מלות, והטעם אחד. וטעם ואנכי עפר ואפר, כי עפר הייתי ואפר אשוב. והעיקר, על יסוד הגוף, והם העצמות:

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אולי יחסרון... חמשה — והטעם, אולי תחסר עשירית מהמספר.

וטעם התשחית בחמשה — בעבור החמשה שיחסרו את הכל. ואחר כן אמר: אולי יחסרון התשיעית מהמספר אשר אמרתי, אם ימצאון שם לא אשחיתם.

וטעם לא אעשה בעבור הארבעים — לא אעשה השחתה. ושלא יאריך חיבר שני החסרונים אחר כן, אם יחסר הרביעית, גם השלישית, גם החצי. ויש אומרים: למה לא הפחית מעשרה? בעבור היות שנים בכל עיר, כי חמש ערים היו. וזה איננו נכון, בעבור שאמר בסדום לבדה. ואף על פי שחכמינו ז"ל העתיקו שאין תפילה בציבור פחות מעשרה, גם זה הפסוק יחזיק ידי אמונתינו:

פסוק לג

לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואברהם שב למקומו — אל חברון. וזאת המראה היתה במקום שהלך אברהם לשלוח המלאכים, ומשם ישקיף על פני סדום.

ואף על פי שהוא כתוב "וישכם אברהם בבקר... וישקף על פני סדום" (בראשית י"ט, כ"ז-כ"ח), אחר צאת השמש היה; כי לא נהפכה סדום בלילה, כי כן העיד הכתוב (בראשית י"ט, כ"ג-כ"ד):