קטגוריה:בראשית יח כב
נוסח המקרא
ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה
וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה.
וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וַ/יִּפְנ֤וּ מִ/שָּׁם֙ הָֽ/אֲנָשִׁ֔ים וַ/יֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָ/ה וְ/אַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥/נּוּ עֹמֵ֖ד לִ/פְנֵ֥י יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִתְפְּנִיאוּ מִתַּמָּן גּוּבְרַיָּא וַאֲזַלוּ לִסְדוֹם וְאַבְרָהָם עַד כְּעַן מְשַׁמֵּישׁ בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִתְפְּנֵי מִתַּמָן מַלְאָכַיָא דְדַמְיַן לְגוּבְרַיָא וַאֲזָלוּ לִסְדוֹם וְאַבְרָהָם עַד כְּדוּן בָּעֵי רַחֲמִין עַל לוֹט וּמְשַׁמֵשׁ בִּצְלוֹ קֳדָם יְיָ: |
רש"י
"ואברהם עודנו עומד לפני ה'" - והלא לא הלך לעמוד לפניו אלא הקב"ה בא אצלו ואמר לו "זעקת סדום ועמורה כי רבה" והיה לו לכתוב "וה' עודנו עומד לפני אברהם"? אלא תיקון סופרים הוא זה (ב"ר) (אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן)
[נו] והלא לא הלך לעמוד לפניו וכו'. בב"ר (מט, ז). הרא"ם הקשה דמה חילוק יש בין 'וה' עומד לפני אברהם' או "ואברהם עומד לפני ה'", אמנם כך פירושו - דאחר שהשכינה בא אל אברהם (פסוק כ) לא שייך לומר על אברהם לשון "עודנו", דלשון "עודנו" משמע כי עדיין עומד ולא פירש ממנו, ולשון זה לא יתכן רק על אותו שבא אליו וסופו להיות פורש ממנו שייך לשון "עודנו עומד", אבל על מי שלא בא והוא כבר היה שם איך יאמר "עודנו עומד", דלשון "עודנו" לא שייך רק על מי שסופו לפרוש, וזה לא יאמר רק על מי שבא. הגע עצמך, אם יוכל לומר 'האילן עודנו עומד לפני ראובן', זה לא יתכן, כיון דסופו אינו לפרוש, וכאן נמי לא יתכן, כיון דלא בא אברהם לעמוד לפני ה', אם כן אינו מדבר שהוא עתיד לפרוש, דאין מדבר שהוא פורש רק על מי שבא בתחלה, דמפני דהוא בא אליו ממקומו והוא שוהה וממתין אצל אותו שבא לשם שייך בו "עודנו", כיון דהוא שוהה אצלו:
[נז] תיקון סופרים. אין הפירוש חס ושלום שהסופר כתב כך בתורה, חלילה לומר כך, אלא פירוש שהתורה כתבה דרך כבוד כלפי מעלה כמו שדרך הסופרים לכתוב דרך כבוד, וכמו שהתורה שהיא מדברת בלשון בני אדם (ברכות דף לא:) - כך כתבה לך גם כן כמו שדרך הסופרים לכתוב ולדבר, ולפיכך אמרו (ב"ר מט, ז) 'תיקון סופרים הוא', רוצה לומר ענין זה הוא תקון סופרים - כמו שדרך הסופרים לעשות - כתב בתורה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לִפְנֵי ה' – וַהֲלֹא לֹא הָלַךְ לַעֲמוֹד לְפָנָיו? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: "זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה", וְהָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וַה' עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד עַל אַבְרָהָם"? אֶלָּא תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה [אֲשֶׁר הָפְכוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ לִכְתּוֹב כֵּן] (בראשית רבה מט,ז).
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויפנו משם האנשים. הדא אמרה שאין עורף למלאכים. ואברהם עודנו עומד. אמר ר' ישמעאל: תקון סופרים הוא זה, שהשכינה היתה ממתנת לאברהם.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כב.
וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה
בנוכחות המלאכים אדוני אמר לאברהם: "זַעֲקַת סְדֹם ועֲַמֹרָה כִּי רָבָּה; וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה, מְאֹד. אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם לֹא, אֵדָעָה" (ביאור:בראשית יח כא).
לאחר שאלוהים סיים לומר את דבריו, אברהם נותר דומם ולא הגיב. אברהם חיכה שהמלאכים ילכו לפני שענה לאלוהים, וזאת כדי שהם לא ישמעו את שיחתו ויפריעו לה.
וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה
למלאכים יש תפקיד והם חייבים ללכת. אברהם ידע שאלוהים יוכל לתת למלאכים הוראות חדשות במידה שיהיה צורך בשינוי הפקודות שכבר ניתנו להם.
אברהם המשיך לעמוד זמן-מה לפני שהוא פתח בדבריו. ייתכן שהוא חשב ותכנן מה יאמר. אברהם שמע שדרך אדוני היא לעשות "צְדָקָה ומִּשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט), והחליט שהטוב ביותר זה להשתמש בדברי אדוני כבסיס לטענותיו נגד אדוני.
- אברהם אמר: הנה אתה מדבר על צדק, אך אתה מתכוון להרוג צדיקים על לא עוול בכפם: "הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם רָשָׁע" (ביאור:בראשית יח כג).
- אברהם הבין שאלוהים מקיים משפט ולכן הוא שלח את מלאכים לוודא את פשעי העיר, ובמידה שאשמתם תוכח אף להעניש את כל העיר בצורה קשה ביותר. אברהם לא היה יכול לבקש מאלוהים לשנות את החוק. כל מה שהוא רצה זה שבמסגרת החוק, כל אדם יהיה אחראי למעשיו שלו.
- אברהם ידע שאנשי סדום רשעים, ושכבר ממזמן היה מגיע להם עונש. עד עכשיו אלוהים ריחם עליהם. אם-כך, למה אלוהים עיכב את החקירה וגזר הדין? למה אלוהים נתן לאנשים לסבול בסדום כל כך הרבה זמן? כמובן שאלוהים ניסה להחזיר אותם למוטב בעזרת כדרלעמר ולוט, אך זה לא עזר.
- אברהם הבין שבדבריו הקודמים לגבי אי-לקיחת רכוש סדום, "אִם מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד כג), הוא בעצם האיץ את גזר דינם של אנשי סדום, הרי בעוד שנה הם יביאו לו מתנות לכבוד הולדת בנו, והוא ייאלץ לקבלן כמקובל.
- אברהם לא חשב לרוץ לסדום ולהזהיר אותם. הוא הבין שהוא לא יכול להתערב.
דומם חיכה אברהם עד לרגע שבו הוא היה מוכן לדבר, ואז הוא האשים את אלוהים על רצונו להרוג צדיק עם רשע (ביאור:בראשית יח כג).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח כב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.