מפרשי רש"י על בראשית יח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק י"ח • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ח, כ"ב:

וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃


רש"י

"ויפנו משם" - ממקום שאברהם ליוום שם

"ואברהם עודנו עומד לפני ה'" - והלא לא הלך לעמוד לפניו אלא הקב"ה בא אצלו ואמר לו "זעקת סדום ועמורה כי רבה" והיה לו לכתוב "וה' עודנו עומד לפני אברהם"? אלא תיקון סופרים הוא זה (ב"ר) (אשר הפכוהו ז"ל לכתוב כן)


רש"י מנוקד ומעוצב

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם – מִמָּקוֹם שֶׁאַבְרָהָם לִוָּם שָׁם.
וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לִפְנֵי ה' – וַהֲלֹא לֹא הָלַךְ לַעֲמוֹד לְפָנָיו? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: "זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה", וְהָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וַה' עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד עַל אַבְרָהָם"? אֶלָּא תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה [אֲשֶׁר הָפְכוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ לִכְתּוֹב כֵּן] (בראשית רבה מט,ז).

מפרשי רש"י

[נה] ממקום שאברהם ליוום. דאין לפרש מאוהל אברהם, דהרי כבר כתיב (פסוק טז) "ואברהם הולך עמם לשלחם", אם כן כבר יצאו מביתו:

[נו] והלא לא הלך לעמוד לפניו וכו'. בב"ר (מט, ז). הרא"ם הקשה דמה חילוק יש בין 'וה' עומד לפני אברהם' או "ואברהם עומד לפני ה'", אמנם כך פירושו - דאחר שהשכינה בא אל אברהם (פסוק כ) לא שייך לומר על אברהם לשון "עודנו", דלשון "עודנו" משמע כי עדיין עומד ולא פירש ממנו, ולשון זה לא יתכן רק על אותו שבא אליו וסופו להיות פורש ממנו שייך לשון "עודנו עומד", אבל על מי שלא בא והוא כבר היה שם איך יאמר "עודנו עומד", דלשון "עודנו" לא שייך רק על מי שסופו לפרוש, וזה לא יאמר רק על מי שבא. הגע עצמך, אם יוכל לומר 'האילן עודנו עומד לפני ראובן', זה לא יתכן, כיון דסופו אינו לפרוש, וכאן נמי לא יתכן, כיון דלא בא אברהם לעמוד לפני ה', אם כן אינו מדבר שהוא עתיד לפרוש, דאין מדבר שהוא פורש רק על מי שבא בתחלה, דמפני דהוא בא אליו ממקומו והוא שוהה וממתין אצל אותו שבא לשם שייך בו "עודנו", כיון דהוא שוהה אצלו:

[נז] תיקון סופרים. אין הפירוש חס ושלום שהסופר כתב כך בתורה, חלילה לומר כך, אלא פירוש שהתורה כתבה דרך כבוד כלפי מעלה כמו שדרך הסופרים לכתוב דרך כבוד, וכמו שהתורה שהיא מדברת בלשון בני אדם (ברכות דף לא:) - כך כתבה לך גם כן כמו שדרך הסופרים לכתוב ולדבר, ולפיכך אמרו (ב"ר מט, ז) 'תיקון סופרים הוא', רוצה לומר ענין זה הוא תקון סופרים - כמו שדרך הסופרים לעשות - כתב בתורה: