קטגוריה:בראשית יח י
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו.
וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.
וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
וַיֹּ֗אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֗אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.1 שׁ֣וֹב שׁ֣וֹב - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqa אָשׁ֤וּב אָשׁ֤וּב - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqi1cs אֵלֶ֨יךָ֙ אֵלֶ֨י - מילת יחס
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.0 כָּעֵ֣ת כָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
עֵ֣ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: k/6256
מורפ': HRd/Ncbsa חַיָּ֔ה חַיָּ֔ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2416 a
מורפ': HAafsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1 וְהִנֵּה וְ - ו' החיבור
הִנֵּה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm־בֵ֖ן בֵ֖ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0 לְשָׂרָ֣ה לְ - מילת יחס
שָׂרָ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/8283
מורפ': HR/Np אִשְׁתֶּ֑ךָ אִשְׁתֶּ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsc/Sp2ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1 וְשָׂרָ֥ה וְ - ו' החיבור
שָׂרָ֥ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/8283
מורפ': HC/Np שֹׁמַ֛עַת שֹׁמַ֛עַת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqrfsa
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0.0 פֶּ֥תַח פֶּ֥תַח - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 6607
מורפ': HNcmsc הָאֹ֖הֶל הָ - מילית, ה' הידיעה
אֹ֖הֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/168
מורפ': HTd/Ncmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0 וְה֥וּא וְ - ו' החיבור
ה֥וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms אַחֲרָֽיו אַחֲרָֽי - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR/Sp3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֗אמֶר רביעי (משנה, דרגא 3)
שׁ֣וֹב מונח (משרת, דרגא 5) אָשׁ֤וּב מהפך (משרת, דרגא 5) אֵלֶ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כָּעֵ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) חַיָּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהִנֵּה־בֵ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
לְשָׂרָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אִשְׁתֶּ֑ךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְשָׂרָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) שֹׁמַ֛עַת תביר (משנה, דרגא 3)
פֶּ֥תַח מרכא (משרת, דרגא 5) הָאֹ֖הֶל טפחא (מלך, דרגא 2)
וְה֥וּא מרכא (משרת, דרגא 5) אַחֲרָֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר אחד מה"אנשים" בשם ה': "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה בעונה זאת בעוד שנה, (וכן "חַיָּה" במשמעות של יולדת), וכבר הובטח כי זה יקרה בעוד שנה (לעיל יז, כא) וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ". וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל דרך פתח האוהל שהיא בתוכו וְהוּא אַחֲרָיו האוהל מאחורי המלאך.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מְתָב אֲתוּב לְוָתָךְ כְּעִדָּן דְּאַתּוּן קַיָּימִין וְהָא בְרָא לְשָׂרָה אִתְּתָךְ וְשָׂרָה שְׁמַעַת בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא וְהוּא אֲחוֹרוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר חַד מִנְהוֹן מֵיתַב אִתוּב לְוָתָךְ לְשַׁתָּא דְאַתְיָא וְאַתּוּן קַיָימִין וְהָא בַּר לְשָרָה אִנְתְּתָךְ וְשָרָה הֲוַת שָׁמְעָא בִּתְרַע מַשְׁכְּנָא וְיִשְׁמָעֵאל קָאִי בַּתְרֵיהּ וְצָיִית מַה דְאָמַר מַלְאָכָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר מַחֲזוֹר אַחֲזוֹר לְוָתָךְ כְּעִידַן הָדֵין דְאַתּוּן קַיָמִין וְהָא בַּר דְכַר לְשָרָה אִתְּתָךְ וְשָרָה הֲוָת שְׁמָעַת לִתְרַע מַשְׁכְּנָא וְיִשְׁמָעֵאל הֲוָה קָאִים מִן בַּתְרָא: |
רש"י
"שוב אשוב" - לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא בשליחותו של מקום א"ל כמו ויאמר לה מלאך ה' הרבה ארבה והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אף כאן בשליחותו של מקום א"ל כן (ב"ר) (אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן ותאמר אל אדוני איש האלהים אל תכזב בשפחתך אותן המלאכים שבשרו את שרה אמרו למועד אשוב אמר לה אלישע אותן המלאכים שהם חיים וקיימים לעולם אמרו למועד אשוב אבל אני בשר ודם שהיום חי ומחר מת בין חי ובין מת למועד הזה וגו')
"והוא אחריו" - הפתח היה אחר המלאך
[לו] לא בישרו המלאך שישוב אלא בשליחותו של הקב"ה כו'. פירוש שהקב"ה הוא שהודיע לו שהוא יתברך ישוב אליו. וכתב הרמב"ן דפירש כן מפני שמצאנו שהקב"ה אמר לו "למועד" אשוב אליך (ר' פסוק יד), וכן תמצא בדברי המלאך שאמר "שוב אשוב אליך", ולפיכך דברי המלאך הם דברי הקב"ה. וכן הוא נכון, דהא הקב"ה אמר "למה זה צחקה שרה וגומר למועד אשוב אליך" (פסוקים יג, יד), משמע שבא הקב"ה לחזק דברי המלאך, ואם כן דברי המלאך הם בעצמם דברי הקב"ה. ולי יראה דפירש כן - דאיך יאמר המלאך "שוב אשוב אליך כעת חיה" הרי איך המלאכים נשתלחים רק לפי שעה, ואיך יאמר המלאך "שוב אשוב אליך" לשנה הבאה, דשליחות המלאך הוא לפי שעה, אלא בשליחות הקב"ה הוא. פירוש - שכך אמר המלאך לאברהם - הקב"ה מודיע לך "שוב אשוב אליך", ומדבר השליח כאילו היה שולחו מדבר. ומה שהפך רש"י הפירוש לפרש "שוב אשוב" אחר "כעת חיה", להביא ראיה עוד אל הפירוש שפירש כבר 'כעת הזאת לשנה הבאה', דהא מה שאמר המלאך לו "שוב אשוב" לא היה זה אלא בשליחות המקום, וכיון שאתה מוצא בדבור המקום "למועד אשוב אליך" (פסוק יד) ופירוש למועד שקבעתי לך אתמול (רש"י שם), אם כן גם כן "כעת חיה" פירושו לשנה האחרת כעת הזאת:
[לז] הפתח היה אחר המלאך. לא שהיה המלאך אחר הפתח, דאין בפתח - שהוא החלל הפתוח - אחור ופנים, ולא שייך לומר "אחריו" (כ"ה ברא"ם):בד"ה מדלא קרינן כו' כעת של חיות נ"ב כלומר כדרך הנשים היולדות לט' חדשים מהרש"ל ואין הלשון משמע כן דאם כן הל"ל כעת של חיה אלא הא דקאמר כעת של חיות ר"ל כעת של חיים ודוק כן נ"ל:בד"ה לא בשרו כו' על הסדר שהוא נ"ב ולי נרא' דה"פ מיד שפיר' דכעת בקמ"ץ קאי על הזמן הזאת אם כן ק"ל הלא הקב"ה אמר ליה ביום המילה לשוב אליו וא"כ איך אמר המלאך בג' למילתו כעת הזאת בשנה האחרת אלא וודאי צ"ל דכעת הזאת דקאמר המלאך קאי על העת שאמר הקב"ה אל אברהם ביו' המילה וא"כ ק' וכי ידבר המלאך על העת שקבע לו הקב"ה ובודאי זה העת הוא שקבע המלאך ע"כ פירש דהרי אמר המלאך שוב אשוב וע"כ בשליחתו של מקום הוא כמו שמוכח מקרא שלאחריו שאמר ה' למועד אשוב אליך כו' אם כן מאחר שלא דיבר המלאך כי אם בשליחתו של מקום אם כן בודאי קאי על העת הראשון שקבע הקב"ה ביום המילה ודוק מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
[כָּעֵת חַיָּה – כָּעֵת הַזֹּאת שֶׁתְּהֵא חַיָּה לָכֶם, שֶׁתִּהְיוּ כֻּלְּכֶם שְׁלֵמִים וְקַיָּמִים.]
שׁוֹב אָשׁוּב – לֹא בִשְּׂרוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו, אֶלָּא בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ. כְּמוֹ: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה" (לעיל טז,י), וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת, אֶלָּא בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם. אַף כַּאן בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם אָמַר לוֹ כֵּן.
[אֱלִישָׁע אָמַר לַשּׁוּנַמִית (מל"ב ד,טז): "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן. וַתֹּאמֶר: אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – אוֹתָן הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּשְּׂרוּ אֶת שָׂרָה אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב"! אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע: אוֹתָם הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם אָמְרוּ "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב" (להלן פסוק יד), אֲבָל אֲנִי בָשָׂר וָדָם שֶׁהַיּוֹם חַי וּמָחָר מֵת. בֵּין חַי וּבֵין מֵת – "לַמּוֹעֵד הַזֶּה..." (בראשית רבה נג,ב)].
וְהוּא אַחֲרָיו – הַפֶּתַח הָיָה אַחַר הַמַּלְאָךְ.
רשב"ם
והוא אחריו: הפתח של אהל שרה היה אחרי המלאך, לפיכך שמעה שרה את דבריהם:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כעת חיה . כעת המבורר של יולדה שהוא י"ב חדשים, שאין זמן ט' חדשים מובררים, לפעמים מקדים או מאחר, אבל הזמן שאינו שוהה ומתאחר יותר הוא י"ב חדש והוא המבורר, וכדאמר בעובדא דרבה תוספאה (יבמות פ ב) ולכך נתן לו המלאך עכשיו לפסח זמן מבורר שיהיה לו בן לפסח הבא.
והוא אחריו. יגיד הכתוב כי שרה שהיתה יושבת פנימה באהל כמו שכתוב הנה באהל, עמדה ממקומה לשמוע הדברים אל פתח האהל, והמלאך המבשר היה אחורי פתח האהל.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
שוב אשוב וגו'. טעם כפל שוב אשוב, גם אומרו תיבת והנה. יכוין לומר על דרך אומרם ז"ל כשנולד יצחק לא היה ראוי להוליד כי בא מסטרא דנוקבא ובמעשה העקידה זכה לנפש הראוי להוליד, והוא שרמז במאמר המלאך שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה פי' מסטרא דנוקבא ודייק לומר והנה פי' המזדמן קודם הוא גדר זה, ואמר אשוב פירוש פעם ב' ישוב אליו פי' לבחינת אברהם שהוא עלמא דדכורא, וזה היה בעקידה דכתיב (כ"ב י"א) ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו'. והם ב' פקידות פקידה א' שיהי' בעולם יצחק, ב' שתהי' לו נפש היולדת, וטעם שעשה ה' ככה לסיבת אומרו (י"ז י"ט) לו ישמעאל וכמו שכתבתי שם ויש סודות. עוד ירצה באומרו ולשרה בן לפי פשוטו על דרך אומרם ז"ל (ויק"ר פי"ד) לעולם זכרים תלויים בנקבות ונקבות בזכרים דכתיב (דה"א, ד) ואשתו היהודיה ילדה את ירד, (לקמן כב כד), ופלגשו ושמה וגו' ותלד וגו' (ויקרא, יב) אשה כי תזריע וילדה זכר ע"כ גם אנו מוסיפין למנות בן לשרה וגו':
ושרה שומעת מודיע הכתוב כי הבשורה לשרה בשרו כמאמר ה' בשליחות, והוא אומרו ושרה שומעת וגו' והוא המבשר אחריו. וראיתי במדרש כי אף על פי כן נתיסר המלאך על אשר לא דבר הבשורה מפיו אליה ודבר לאברהם, והמלאכים יענשו על השוגג ועל שנוי כל שהוא:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך. בפסח נולד יצחק, מנלן? דכתיב: "כעת חיה למועד הזה". אימת קאי? אלימא בפסח וקאמר בעצרת, בחמשין יומי מי קא ילדה? אלא דקאי בעצרת וקאמר בתשרי, אכתי בחמשא ירחי מי קא ילדה? אלא דקאי בתשרי וקאמר בניסן. אכתי בשיתא ירחי מי קא ילדה? אותה שנה מעוברת היתה. סוף סוף כי מדלי מר ימי טומאה בצרי להו? אמר מר זוטרא: אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין, יולדת לשבעה יולדת למקוטעין, שנאמר: "ויהי לתקופות הימים ותהר חנה ותלד", מעוט תקופות שנים ומעוט ימים שנים. ושרה שומעת, מכאן שהנשים צייתניות הן וכו' (ברמז כ"ד):
והוא אחריו, זה ישמעאל. והוא אחריו, מפני היחוד. והוא אחריו, המלאך הרגיש שבאה אורה.רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח י"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.