קטגוריה:בראשית יז יז
ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖י/ו וַ/יִּצְחָ֑ק וַ/יֹּ֣אמֶר בְּ/לִבּ֗/וֹ הַ/לְּ/בֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְ/אִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲ/בַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּנְפַל אַבְרָהָם עַל אַפּוֹהִי וַחְדִּי וַאֲמַר בְּלִבֵּיהּ הַלְבַר מְאָה שְׁנִין יְהֵי וְלַד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִין שְׁנִין תְּלִיד׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּנְפַל אַבְרָהָם עַל אַנְפּוֹי וְתָמַהּ וַאֲמַר בְּלִבֵּיהּ הַלְבָר מְאָה שְׁנִין יְהִי וָולָד וְאִין שָרָי הַבְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין תּוֹלִיד: |
ירושלמי (קטעים): | וְאִתְרְכִין אַבְרָהָם עַל אַפּוֹי וְתָמָה: |
רש"י (כל הפרק)
"ויפל אברהם על פניו ויצחק" - זה ת"א לשון שמחה וחדי ושל שרה לשון מחוך למדת שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם
"הלבן" - יש תמיהות שהן קיימות כמו (ש"א ב) הנגלה נגליתי (ש"ב טו) הרואה אתה אף זו היא קיימת וכך אמר בלבו הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי
"ואם שרה הבת תשעים שנה" - היתה כדאי לילד ואע"פ שדורות הראשונים היו מולידין בני ת"ק שנה בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח בעולם וצא ולמד מעשרה דורות שמנח ועד אברהם שמיהרו תולדותיהן בני ס' ובני ע'רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
הַלְּבֶן – יֵשׁ תְּמִיהוֹת שֶׁהֵן קַיָּמוֹת, כְּמוֹ "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי" (שמ"א ב,כז), "הֲרוֹאֶה אַתָּה" (שמ"ב טו,כז). אַף זוֹ הִיא קַיֶּמֶת, וְכָךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: הֲנַעֲשֶׂה חֶסֶד זֶה לְאַחֵר, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִי?
וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה – הָיְתָה כְדַאי לֵילֵד. וְאַף עַל פִּי שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹלִידִין בְּנֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, בִּימֵי אַבְרָהָם נִתְמַעֲטוּ הַשָּׁנִים כְּבָר, וּבָא תַּשּׁוּת כֹּחַ לָעוֹלָם. צֵא וּלְמַד מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, שֶׁמִּהֲרוּ תוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּנֵי שִׁשִּׁים וּבְנֵי שִׁבְעִים.
אבן עזרא (כל הפרק)
הלבן מאה שנה יולד — תמה, בעבור היות זרע הזקן קר, על כן לא יוליד. והתימה הגדול, איך תלד אשה שנפסק דמה; והבן מהדם יבנה ויכונן. וכאשר תסתכל ותרא, כי דבר שרה נפלא מדבר אברהם, כי הנה מצאנו אבות שכל אחד הוליד בן והוא גדול יותר מתשעים שנה, וחיי הדורות בימי אברהם ארוכים מחיי דור ודור.
וכאשר נסתלק המלאך, מיד מל בנו וכל ילידי ביתו ומקנת כספו:רמב"ן (כל הפרק)
"ויצחק" - תרגם אונקלוס "וחדי" וכן הדבר כי הצחוק פעם יאמר ללעג ופעם לשמחה כמו משחקת בתבל ארצו (משלי ח לא) משחקים לפני ה' (ו ה) ולפי דעתי שהכונה בלשון הזה כי כל רואה ענין נפלא באדם לטוב לו ישמח עד ימלא שחוק פיו והוא מה שאמרה שרה (להלן כא ו) צחוק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי כענין אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה (תהלים קכו ב) וכן עשה אברהם כאשר נאמר לו זה שמח ומלא שחוק פיו ויאמר בלבו ראוי זה לשחוק כי הוא ענין נפלא מאד הלבן מאה שנה יולד ואם שרה בת תשעים תלד ולא יהיה זה לשחוק ולשמחה ויקצר הכתוב בתמיהה כי היא נקשרת במה שאמר ויצחק וכן הגם הלום ראיתי (לעיל טז יג) נקשר בראש הפסוק כי אמרה הגם הלום ראיתי השם שנגלה לי כי ראה בעניי ולא אקראנו אל ראי וכן הנגלה נגליתי אל בית אביך (שמואל א ב כז) קשור עם "למה תבעטו בזבחי ובמנחתי" יאמר האם בחרתי בכם שתבעטו בזבחי ומנחתי ולמה תעשו כן או שתהיה הלבן מאה שנה בשאלה לדבר פלא לא כדבר נמנע כמו התשפוט את עיר הדמים (יחזקאל כב ב) ענינו התרצה לשפוט אותה ולהודיעה את כל תועבותיה וכן התעיף עיניך בו ואיננו (משלי כג ה) וכן המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת (לעיל ג יא) כלומר האם עלה בדעתך על הלב לאכול מן העץ וכן זה האם יעלה על הלב שלבן מאה שנה יוליד שרה בת תשעים שנה תלד ואחר כן אמר לו שיהיה הנס הזה עם חיי ישמעאל
"הלבן מאה שנה יולד" - אין הפלא בבן מאה שנה שיוליד כי האנשים יולידו כל ימי היות בהם הליחה בני תשעים ובני מאה גם בדורות האלה אף כי בימי אברהם שלא עברו מימיו פי השנים והנה אחרי זה ארבעים שנה הוליד בנים רבים מקטורה אבל אמר הלבן מאה שנה שלא הוליד בבחרותו מן האשה הזאת יוליד ממנה עתה אחרי מאה ואחרי תשעים שפסק ממנה ארח נשים כי ידע כן ולכך לא אמר כן מתחלה כשנאמר לו (לעיל יז ו) "ונתתיך לגוים" עד אמרו אליו כי משרה יוליד וצוה אותו וקראת את שמו יצחק בעבור הצחוק שעשה אברהם וזה לאות כי היה לאמונה ולשמחה ואחרי שקרא אותו אברהם כן כאשר צוה ה' אותו אמרה שרה הכי קרא שמו יצחק כי צחוק עשה לי אלהיםרבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויפול אברהם על פניו. כבר הזכיר זה למעלה ויפול אברם על פניו, אבל אותו היה לכוון דעתו לנבואה, וזה היה להתפלל על ישמעאל.
ומה שהזכיר בו הכתוב לשון נפילה בכל פעם ופעם, ללמדך שקודם המילה לא היה מתנבא אלא נופל, לפי שהערלה מאוסה אצל הש"י, וכן מצינו בבלעם שכתוב בו (במדבר כד) נופל וגלוי עינים, אבל אחר שנמול היה מתנבא מעומד, והוא שכתוב (בראשית יח) ואברהם עודנו עומד לפני ה'.
הלבן מאה שנה יולד. ח"ו שירחיק אברהם היות הענין גדול ע"ד הנס והפלא.
אבל על דרך הטבע דבר ואמר הלבן מאה שלא הוליד בבחרותו מן האשה הזאת יוליד עתה, ואם שרה הבת תשעים תלד אחרי שנפסק האורח ממנה, זה א"א בשום פנים ע"ד הטבע, אבל ע"ד הנס והפלא ידע והאמין שאפשר ביכולת הבורא יתברך כמו שהעיד עליו הכתוב למעלה והאמין בה'.
ומה שיזכיר בו הכתובויצחק, אין זה צחוק ולעג ח"ו, רק לשון שמחה, כלשון (תהלים קכ"ו) אז ימלא שחוק פינו, ועל כן תרגם אונקלוס תרגום ישמח שהוא וחדי ולא תרגם וחייך. והראיה כי לשון ויצחק הוא מלשון שמחה מה שנצטוה מפי הש"י לקרותו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק, ואלו לעג אברהם על הענין לא יצוהו הש"י שיקרא לו שם על שם הלעג, אבל ודאי כיון שצוה עליו כן אין בכונתו של אברהם רק טוב.
ספורנו (כל הפרק)
"הלבן מאה שנה יולד" אע"פ שאפשר שתתעבד האשה אחרי ימי בחרות. זון יקרה לה במשכב אדם בחור אבל לא במשכב אדם זקן:
" הבת תשעים [שנה] תלד" במשכב שום אדם אפילו בחור:מלבי"ם (כל הפרק)
(יז) "ויפול אברהם". הנה צחק ושמח על הבשורה, אבל היה לפלא בעיניו, "ויאמר בלבו הלבן", ר"ל הלא יש בזה שלש פליאות. א] מצדי "הלבן מאה שנה יולד," ואין זה בדרך הטבע אף אם האשה ילדה, ועוד שני פליאות מצד שרה. א] "האם שרה תלד" אחר שהיא עקרה. ב] "הבת תשעים שנה תלד" אף אם לא היתה עקרה:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויפול אברהם על פניו. שני פעמים נפל אברהם על פניו[1], כנגד כן נטלה מילה מבניו שני פעמים: אחד במצרים ואחד במדבר. במצרים בא משה ומלן, במדבר בא יהושע ומלן:
ויפול אברהם על פניו ויצחק. ר' פנחס בשם ר' לוי: שני פעמים נפל אברהם על פניו, וכנגדן נטלה מילה מבניו שני פעמים: אחד במצרים ואחד במדבר; במצרים בא משה ומלן, במדבר בא יהושע ומלן.
הלבן מאה שנה יולד, למה? ששרה בת תשעים שנה תלד וכו'. האיש אינו מזקין והאשה מזקנת. איזו היא זקנה? כל שקורא אותה אימא פלונית ואינה מקפדת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז יז.
וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו
כאשר אדוני התגלה לאברם נכתב: "ויִַּפֹּל אַבְרָם, עַל פָּנָיו" (בראשית יז ב). בפסוק זה נאמר שנית שאברהם נפל על פניו, ולכן אולי מדובר בשתי התגלויות שונות. עם זאת, בקטע הראשון אדוני אומר "הִמּוֹל לָכֶם, כָּל זָכָר" (בראשית יז י), ובהמשך נאמר "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶהּ, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ" (בראשית יז כא). לכן מדובר בהתגלות אחת, שכן נכתב שכל האירועים התרחשו ביום אחד וברציפות.
מכאן עולות שתי אפשרויות. הראשונה היא שאברהם הרים את ראשו מעל האדמה והרכין אותו בשנית וצחק כאשר שמע ששרה תלד לו בן. השנייה היא שהכתוב רק ניסה להדגיש על ידי חזרה את התנהגותו הקודמת של אברהם.
וַיִּצְחָק
אברהם שמע את דברי אדוני "ובֵּרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" (בראשית יז טז) ואז צחק בגלוי ואמר בליבו: "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד".
אברהם דיבר בליבו אך צחק בגלוי, ולכן הוא נפל על פניו על מנת להסתיר את צחוקו.
לאחר שאברהם שמע את דברי אדוני הוא מיד התחיל לדאוג לבנו ישמעאל, כאילו אלוהים עומד להרוג את ישמעאל, "לו יִּשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (בראשית יז יח). לא ברור למה אברהם חשב שזוהי דרכו של אלוהים.
משאלתו של אברהם אנו מסיקים שאחרי שהוא צחק, הוא חשב לזמן קצר והשתכנע ששרה תלד לו בן. אולם גם קיימת אפשרות שונה לקרוא את הפסוק, כאילו שאברהם חושב שבן משרה זה דבר מצחיק ובלתי-אפשרי, ולכן הוא מבקש מאדוני שישמעאל ישמש כבנו, כיורשו.
אלוהים לא מגיב מיד לדברי אברהם בעניין ישמעאל, אך הוא עונה לו בעקיפין, "אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן" (בראשית יז יט), היינו, הנה אני נותן לך בן משרה, אבל אתה לא מאמין ושואל על ישמעאל כאילו שאתה לא צריך בן משרה. אלוהים חוזר על דבריו, והמילה "אֲבָל" מעידה על כך שהוא שמע את מחשבותיו הספקניות של אברהם אך הוא מתעקש לשכנע אותו ששרה תלד לו בן. המילה "אֲבָל", צחוקו ותוכן מחשבותיו של אברהם מראים שאברהם לא צחק מתוך שמחה או הכרת תודה, אלא מהשתוממות וחוסר אמונה. לכן אלוהים קובע את שמו של הבן, כמו היה הילד כבר עובדה קיימת, "וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ, יִצְחָק" (בראשית יז יט).
רק אז מרגיע אדוני את אברהם ואומר: "ולְּיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד" (בראשית יז כ). כלומר, אדוני הבין שאברהם דואג לישמעאל ורוצה שברכת אלוהים תחול גם עליו.
מכאן אנו גם למדים שכאשר אלוהים פקד על אברהם להקריב את בנו יצחק, "אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק" (בראשית כב ב), אברהם לא התנגד או שאל איך תתקיים הברכה "ובֵּרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיו"ּ (בראשית יז טז). אברהם הבין שאלוהים מעמיד בניסיון את יצחק ולא אותו. כמובן שחייבים להבין שהברכה ניתנה לשרה ולא ליצחק, ולכן אפילו אם יצחק יועלה לקורבן, אזי ברכת האלוהים תבוא מבן אחר של שרה.
אלוהים גרם למספר ניסים כדי לגרום לאנשים להאמין ביכולתו, "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (בראשית יח יד). כך אישה בת תשעים ילדה בן, איל הופיע והציל את יצחק מעקדתו לאחר שיצחק התייאש מישועתו (בראשית כב י), באר מים הופיעה לפני הגר (בראשית כא יט), יוסף עלה מעבדות למשנה למלך (בראשית מא מ), אלוהים גרם למשה שמטהו יהפוך לנחש וידו תעשה מצורעת (שמות ד ו), והים והירדן נפתחו לפני בני ישראל.
וַתִּצְחַק שָׂרָה
גם שרה צחקה כאשר היא שמעה את המלאכים. בדיוק כמו אברהם היא חושבת שהדבר בלתי-אפשר בגלל גילם המתקדם: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, ואַדֹנִי זָקֵן" (בראשית יח יב). מכאן אנו מסיקים שאברהם לא סיפר לה על הבטחת אדוני.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ פסוק ג וכאן פס' יז
דפים בקטגוריה "בראשית יז יז"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.