ביאור:בראשית יז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית יז כג: "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים."



וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ[עריכה]

אלוהים פקד: "הִמּוֹל לָכֶם, כָּל זָכָר ... וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ: אֶת בְּרִיתִי הֵפַר" (ביאור:בראשית יז יד).
אברהם הבין:

  • כל הזכרים הגברים בביתו, מגיל 8 ימים ומעלה, חייבים לעבור את הברית ולקיים ברית מילה.
  • כל מי שיסרב יגורש מהמחנה וכל קשרי המשפחה איתו ינותקו.
  • עבדים שנקנו בכסף לא יכולים לסרב לברית המילה.
  • כל עוד שהמילה מתעכבת, הברית לא התחילה.

למרות שאלוהים לא אמר לו לעשות את זה מיד, אברהם בציתנות מושלמת הלך ולקח את כל הגברים וביצע עליהם את המילה ואחר כך לעצמו ולישמעאל.

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה[עריכה]

זאת הדרך לקיים הוראה או משאלה. מיד!

אברהם הפגין נאמנות מלאה. הוא לא התווכח או ביקש הסברים מאדוני כדי לעכב את הכאב והפחד שכרוכים במילה. אברהם לא היה מוכן לשמוע דבר מאנשיו. הוא עצמו לקח ומל את כולם. לפי חוקי חמורבי מספר 26, איש שהמלך פקד עליו לעשתו משהו, חייב אישית לבצע את פקודת המלך. אם האיש הורה לאחר לבצע את הפקודה עבורו, האיש יומת ורכושו יעבור לאחר.

ישמעאל עבר את המילה בגיל 13, גיל מצווה, ככתוב: "וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ביאור:בראשית יז כה). גם בהמשך (לפי אחת הדעות), כאשר לילד/לנער, יצחק, ימלאו כ-13 שנים, אברהם יבצע מיד את פקודת אלוהים לעקוד את יצחק: "וְהַעֲלֵהו שָּׁם, לְעֹלָה" (ביאור:בראשית כב ב).

ולוט?[עריכה]

לוט, בן אחיו של אברהם, לא הוזמן למילה כפקודת אלוהים: "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ" (ביאור:בראשית יז יד). מכאן שלוט אינו שותף לברית. ייתכן שזוהי גם הסיבה מדוע לוט אינו מנסה לברוח אל אברהם לאחר מהפכת סדום.