ביאור:בראשית יז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יז ב: "וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז ב.

וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ[עריכה]

ברית זה חוזה, הסכם, התחייבות. כל צד מבטיח משהו ומתחייב למשהו.

וְאֶתְּנָה[עריכה]

"וְאֶתְּנָה" בגוף ראשון ויחיד – אלוהים מודיע מראש על החלטתו וקביעתו.

אלוהים מבטיח הבטחה:

  1. "אַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד ... וְהָיִיתָ, לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" (בראשית יז ד)
  2. "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם" (בראשית יז ז)
  3. "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם" (בראשית יז ח)

אלוהים בא בדרישה:

  1. "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ ... וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים" (בראשית יז ח). (זאת הדיברה הראשונה בעשרת הדברות.)
  2. בהמשך, אלוהים יסביר את דרישתו ליצחק: "וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (בראשית כו ה).

אברהם לא פצה את הפה בעניין ההסכם.

האם הנפילה מעידה על פחד או על הסכמה לקבל את הברית?
האם המילה מעידה שאברהם הסכים לתנאים או שהוא עשה את זה מפחד?

לא מסופר שאברהם הסכים לברית או התדיין על התנאים שלה. זאת היתה ברית שאי-אפשר לסרב לה. כך גם יהיה במתן תורה, ככתוב: "ויִַּתְיַצְבּו בְּּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט יז). אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם. (שבת פח א).