ביאור:בראשית יז כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית יז כז: "וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ."



וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ ... נִמֹּלוּ אִתּוֹ[עריכה]

וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ[עריכה]

  • "אַנְשֵׁי בֵיתוֹ" - אלו האנשים שהצטרפו למסע מחרן, כמו לוט. הם לא היו עבדים, אלא חברים נאמנים, זרים או ממשפחתו, לדוגמא: "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" (בראשית טו ב).
  • "יְלִיד בָּיִת" - ילדים שנולדו לעבדים ולאנשים החופשיים שהתגוררו במחנה של אברהם.
  • "וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר" - עבדים שאברהם הביא מחרן, קנה בכנען וקיבל במתנה במצרים.

לא נאמר, אבל סביר שעבדים נוספים שאברהם קנה או לקח משלל ארבעת המלכים גם הם עברו מילה.

בֶּן נֵכָר[עריכה]

"בֶּן נֵכָר" - איש זר, נוכרי, איש מארץ זרה ותרבות שונה.
לפי חוקי חמורבי מספר 117, אנשים חופשיים שהשתעבדו ישוחררו לחופשי בשנה הרביעית. אנשים שאברהם הביא עמו מחרן כנראה השתחררו וחזרו לארצם או נשארו כבני ביתו והסכימו למילה.

אברהם עצמו היה בן אנשי קדם ולשם הוא שלח את בניו מקטורה, ככתוב: "ויְַשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּו חַּי, קֵדְמָה, אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (בראשית כה ו). ארץ קדם היא גם המקום אליו הלך יעקב למצוא את לבן דודו: "ויִַּשָּׂא יַעֲקֹב, רַגְלָיו; ויֵַּלֶךְ, אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם". כלומר, לפי דעתו של אברהם, כל אדם שאינו מבני קדם הוא בן נכר, זר.

סביר שעבור אברהם בני נכר היו כנענים, מצרים, ועבדים שהוא קנה או קיבל במתנה.

בכל אופן, כל הגברים במחנה אברהם עברו את ברית המילה ללא כל קשר במעמדם.

יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא[עריכה]

אלוהים פקד על אברהם למול גם את בני הנכר, "כֹּל בֶּן נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא". לפי הסברו של אלוהים, "בֶּן נֵכָר" הוא כל אדם שאינו מזרעו של אברהם.