ביאור:בראשית יז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית יז ג: "וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר."



וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו[עריכה]

אברהם שמע את קול אדוני ואת ברכתו: "וְאֶתְּנָה בְרִיתִי, בֵּינִי ובֵּינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ, בִּמְאֹד מְאֹד" (בראשית יז ב) ומיד נפל על פניו מתוך יראה ופחד.
בזאת הדרך אברהם גם השתחווה לאלוהים וגם הסתיר את עיניו כדי לא לראות את אלוהים.

בהמשך אלוהים מודיע לאברהם ששרה תלד לו בן, ככתוב: "ובֵּרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן" (בראשית יז טז). לאחר מכן שוב נאמר: "ויִַּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו, ויִַּצְחָק" (בראשית יז יז), מכאן אפשר להבין שאברהם התרומם מעט מ-"הנפילה הראשונה", וכאשר הוא שמע את ההודעה הזאת הוא נפל על פניו בשנית.