קטגוריה:בראשית יח יג
נוסח המקרא
ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי.
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
וַ/יֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣/מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵ/אמֹ֗ר הַ/אַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַ/אֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם לְמָא דְּנָן חַיֵּיכַת שָׂרָה לְמֵימַר הַבְּקוּשְׁטָא אוֹלֵיד וַאֲנָא סֵיבִית׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָהָם לָמָה דְנַן גַחְכַת שָרָה לְמֵימַר הַבְּרַם בִּקְשׁוֹט אוֹלִיד וַאֲנָא סָבִית: |
רש"י
"ואני זקנתי" - שינה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדוני זקן
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַאֲנִי זָקַנְתִּי – שִׁנָּה הַכָּתוּב מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה "וַאדֹנִי זָקֵן" (פ"ז ע"א; בראשית רבה מח,יח).
רשב"ם
ואני זקנתי: שאמרה אחרי בלותי וגו':
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ומ"ם אמנם — נוסף, כמ"ם "שלשם" (בראשית לא ה).
ומפרשים אחרים אמרו כי אלו ג' אנשים נביאים היו. ואם טען טוען: והלא אברהם נביא היה, ואיך בא נביא אל נביא? רק אם היה גדול ממנו בנבואה, כמשה ואהרן. ותשובתם, שלא באו לאברהם, רק לשרה, וכן אמרו: "איה שרה אשתך" (בראשית יח ט). והשנים הלכו אל סדום. ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט יג), כי כן כתוב: "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמות יא י), והשם עשאם, וסמכם אליהם בעבור שנעשו על ידם. והנה יהיה פירוש "ויאכלו" (בראשית יח ח) כמשמעו. ופירוש "ויאמר: אדני! אם נא מצאתי חן" (בראשית יח ג)איננו קדש, רק הוא כמו "רבותי", על כן פתוח הנו"ן ולא נקמץ כמשפטו. ובספרים שהוא קמוץ, יהיה פירושו "נביא השם". וטעם "בעיניך" (שם), שדיבר מתחילה עם הגדול שבהם ואחר כן עם כולם. ומצאנו שנקרא הנביא "מלאך" בחגי (חגי א ג).
ויש אומרים, כי אברהם ביקש רשות מהשכינה. ויש אומרים שהוא מוקדם ומאוחר, וכן הוא: "וישא" (בראשית יח ב) – וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך, ואחר כך נראה אליו השם (כאמור בבראשית יח א) ואמר: "המכסה אני מאברהם" (בראשית יח יז), גם "זעקת סדום" (בראשית יח כ). ואלו ההולכים הגיעו אל סדום, "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" (בראשית יח כב). ועל כל פנים, "וה' אמר" (בראשית יח יז), עם אברהם ידבר, או עם המלאכים שיאמרו לו, רק "ויאמר ה' זעקת סדום" (בראשית יח כ) עם אברהם דיבר, ואברהם ניגש ואמר "האף תספה" (בראשית יח כג). ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (בראשית יח כב), להודיע כי בעת שבאו אל סדום אז אמר ה' לאברהם "זעקת סדום". וכן "אמור לנער ויעבור לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (שמואל א ט כז). ואין לנו צורך לתיקון סופרים (ראו רש"י על בראשית יח כב). והעד, שאמר באחרונה: "אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" (בראשית יט כז). והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת "ואלה שמות":רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן הכוונה היא להיות שמצינו בפרשה הקודמת כי אברהם גם כן צחק כשאמר לו ה' בשורת הזרע דכתיב (פ' י"ז) ויפול אברהם וגו' ויצחק ולא ראינו שהקפיד ה' על שצחק אברהם, ויאמר האומר מה נשתנית צחיקת שרה מצחיקת אברהם. ומצינו לאונקלוס שנתכוון לתרץ זה במה שתרגם צחיקת אברהם וחדי וצחיקת שרה וחייכת אבל על מי סמך הקדוש ברוך הוא להבין ב' פירושים משונים בתיבה אחת:
אכן הנכון הוא כי הקדוש ברוך הוא דקדק בדבריו טעם הקפדתו על שרה ולא על אברהם, ותמצא כי אברהם בעת הבשורה צחק מה שאין כן שרה לא צחקה בעת שנתבשרה אלא בעת שראתה עדנה כאומרו ותצחק שרה וגו' אחרי בלותי היתה לי עדנה הרי זה מגיד כי לא נתאמת אצלה הבטחת הלידה עד שראתה השינוי ועל זה הקפיד ה', והוא אומרו למה זה צחקה פי' על צחוק זה אני מקפיד ולא על צחוק שלך, והטעם כי צחוק זה כוונתה לומר האף אמנם שנתאמת אצלה אחר מעשה שתלד וזה יגיד כי לא האמינה ולא סמכה דעתה על הבטחתי אותה כי הוא דבר פלא היפלא מה' דבר וגו':
ואני זקנתי וגו'. קשה איך יוציא ה' דבר מפיו יתברך מה שלא היה. והגם שאמרו ז"ל (בבא מציעא דף פז.) כי מכאן שמשנים מפני השלום, אף על פי כן לערך רוממות אמיתות יתברך כי ממנו תוצאות אמת לא ידבר ח"ו מה שלא היה, ולפי מה שפירשנו שההקפדה היתה על שלא האמינה שתלד לצד זקנתה כאומרו אחרי בלותי עד שראתה ששבה לימי עלומה ה' אמת ודבריו אמת, ודייק לומר טעם שהקפיד עליה שלא האמינה קודם שנתעדנה, והגם ששרה הוסיפה עוד לומר ואדוני זקן זה היה אחר שהצדיקה בהבטחה כי היתה לה עדנה צחקה פי' שמחה ואמרה שיר ושבח לאל עליון שאחר בלותה היתה לה עדנה שזה יגיד כי שבה לימי עלומה ללדת, והוסיפה להגדיל חסד אל באומרה ואדוני זקן ואף על פי כן ניסי אל נוססו עליה, כי פשיטא שאחר שראתה עדנה לא תפקפק בדבר ולא אמרה ואדוני זקן אלא להודות על נפלאותיו:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח יג.
מדוע ה' לא דיבר ישירות עם שרה?
אדוני היה חייב ששרה ואברהם ישמעו אותו ביחד, מכיוון שכדי לעשות ילד חייב להיות שיתוף פעולה בין אברהם ושרה המזדקנים. אם אלוהים היה מדבר ישירות עם שרה, אברהם לא היה יודע שהיא יודעת ומה בדיוק היא יודעת, וכך גם שרה לא היתה יודעת שאברהם יודע ושהיא יודעת. המלאך שאל את אברהם היכן שרה, "אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ"? (ביאור:בראשית יח ט), במשמעות של 'הבא אותה לפנינו'. אולם אברהם סירב וענה "הִנֵּה בָאֹהֶל". לכן המלאך הגביר את קולו כך ששרה תוכל לשמוע אותו מפתח האהל. בזו הדרך דיבר אדוני לאברהם ושרה ביחד: כאשר הם עומדים בריחוק ולא צריכים לדון ביחסי המין שלהם בציבור.
מי דיבר?
לפני כן המלאך אמר: "שׁוֹב אָשׁובּ אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", ושרה ששמעה את זה צחקה בקרבה. ועכשיו נאמר: "ויַֹּאמֶר יְהוָה, אֶל אַבְרָהָם", ולא לשרה. אולם בכל זאת אנו יודעים ששרה שמעה, כי היא הכחישה שהיא צחקה, וזה המקום היחיד בו הדובר מזכיר את הצחוק. מכאן ניתן להבין שהמלאך דיבר בשם אלוהים ושרה ואברהם שמעו את דבריו.
מדוע הדובר שינה מדברי שרה?
- שרה אמרה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" (ביאור:בראשית יח יב)
- אלוהים אמר שהיא שאלה: "הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד[?], וַאֲנִי זָקַנְתִּי"
- בעבר אברהם שאל: "וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד"? (בראשית יז יז)
אלוהים/המלאך טען ששרה שאלה רטורית, ובכך היא זלזלה ביכולתו של אלוהים. ממבנה המשפט של דברי שרה אין הוכחה שזו היתה שאלה מזלזלת.להפך, זה נראה כהצהרה מכבדת כאילו שהיא כבר זכתה בעבר ב-׳עדנה׳.
שרה לא אמרה שאין באפשרותה ללדת או שאלוהים לא יכול לעשות זאת. היא אמרה שהיא כבר בלויה והנה היא תקבל עדנה, למרות שבעלה כבר זקן ולא בא למיטתה יותר.
ניתן לראות שדברי אלוהים/המלאך הללו אינם מדויקים. אולם כדי להשיג את מטרתו, אלוהים שינה את דברי שרה בשביל אברהם ושלום-בית.
- ע"פ רש"י, "שינה הכתוב מפני השלום" ( רש"י ) - ה' אכן שינה מהאמת, כדי שלא לפגוע בשלום-הבית בין אברהם לשרה; ראו שקרים "לבנים" ושקרים אחרים .
- אמנם, רמב"ן הדגיש, שאין מדובר כאן בשקר, שהרי שרה אכן אמרה גם שהיא עצמה זקנה, "ואני זקנתי - הוא פירוש אחרי בלותי , ודבריו אמת, אך מפני השלום לא רצה לגלות מה שאמרה ואדוני זקן , כי היה ראוי שיאמר "ואני ואדוני זקנים", כי שרה בשניהם תצחק" ( רמב"ן ) ; אם כך, ה' אמר את האמת אבל לא את כל האמת - ואכן זו ההנחיה גם בתורה - לא ללכת רכיל - לא לגלות עובדות שעלולות לגרום למריבות, (משלי כ יט): "גולה סוד הולך רכיל, ולפתה שפתיו לא תתערב"( פירוט ).
- ואולי אפשר לקרוא את דברי ה' אחרת: "למה זה צחקה שרה לאמר 'האף אמנם אלד'; ואני זקנתי?!": וכי אני , ה', זקן?! אתה אולי זקן, היא אולי זקנה, אבל אני לא זקן... (בראשית יח יד): "הֲיִפָּלֵא מה' דָּבָר?! לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן".
- אלוהים אמר לאברהם מה שאברהם חשב ששרה חושבת, ואת מה שהוא חושב עליה כבר שמענו "וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד"? (בראשית יז יז), כך שהמלאך פשוט החזיר לו מה שהוא עצמו אמר. אברהם לבטח שמח שהוא ושרה חושבים אותו הדבר.
- קיימת אפשרות שאלוהים אמר למלאך מה להגיד לפני שהוא יצא למשימתו, והוא אמר את דבריו בלי לדעת או בלי להתיחס למה ששרה עשתה או חשבה באמת.
אם ה' לא רצה ללכת רכיל, מדוע בכלל אמר לאברהם ששרה צחקה?
- ייתכן שהיה חשוב להעביר לשרה את המסר, שהיא אכן תהרה ותלד, כדי שתתחיל לשמור על עצמה כבר מעכשיו, שמירה בריאותית ורוחנית. כמו שאמר המלאך לאשת מנוח, (שופטים יג ז): "ויאמר לי: הנך הרה וילדת בן, ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה, כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו". לשרה לא היה צריך להגיד את זה בפירוש, אולם היה צריך להגיד לה שאכן יהיה לה ילד.
- וייתכן שהיה צריך גם להודיע לאברהם את המצב הנפשי של שרה אשתו, שיבין עד כמה היא מיואשת, עד כדי כך שכאשר היא שומעת שיהיה לה בן, היא חושבת שזו בדיחה. המטרה היא לעורר באברהם חמלה כלפי אשתו.
- אברהם לא סיפר לה את ברכת אדוני שיהיה לו בן משרה כי היא היתה צוחקת עליו. לכן היא צחקה כאשר היא שמעה את זה בפעם הראשונה, כמוהו. אולם היה חשוב לאדוני ששרה תדע ולכן הוא שלח את המלאך, והיה חשוב לאדוני ששרה ואברהם ידעו ששניהם יודעים, ולכן חובה עליהם לקיים יחסי מין ועדנה. וכך פעל אלוהים לפתור את הנושא. עניין הצחוק היה הדרך היחידה להוכיח לאברהם ששרה שמעה הכול כאשר היא הכחישה שהיא צחקה והמלאך סרב לקבל את הכחשתה.
אם ה' רצה להוכיח את שרה - מדוע הוא לא פנה אליה ישירות?
- 1. יש אומרים, שאין זה לכבודו של ה' לדבר עם אישה;
- אך לפי דברי חז"ל, שרה היתה נביאה (ולא סתם נביאה, אלא נביאה גדולה יותר מאברהם), והיו עוד נביאות רבות שה' דיבר איתן!
- 2. ע"פ שד"ל , המדבר בפסוק הוא מלאך ה', שנקרא בשם שולחו. רק עכשיו, בפסוק זה, נודע לקוראים בבירור שהוא מלאך ה' שיודע את מחשבות ליבה של שרה, ולכן הוא נקרא כאן בשם שולחו. מכיוון שמלאך ה' ישב עם אברהם מתחת לעץ, הוא פנה אל אברהם, ושרה שמעה את הדברים מפתח האוהל.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח יג"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.