מלבי"ם על בראשית יז יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק י"ז • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית י"ז, י"ז:

וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃



(יז) "ויפול אברהם". הנה צחק ושמח על הבשורה, אבל היה לפלא בעיניו, "ויאמר בלבו הלבן", ר"ל הלא יש בזה שלש פליאות. א] מצדי "הלבן מאה שנה יולד," ואין זה בדרך הטבע אף אם האשה ילדה, ועוד שני פליאות מצד שרה. א] "האם שרה תלד" אחר שהיא עקרה. ב] "הבת תשעים שנה תלד" אף אם לא היתה עקרה: