דברים רבה ו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברים רבה · ו · יא · >>


הוסף ביאור

יא. [עריכה]

א"ר יצחק למה"ד למה הדבר דומה לעכינא שהיה יושב על פרשת דרכים ונושכת לעוברים ולשבים בא הדרבון וישב לו כנגדה בא החבר וראה אותן אמר זו עכנא כך היא דרכה לשוך. על זה אני תמיה שבא ונדבק לה. כך היה משה אומר מרים שדברה כך היא דרכן של נשים דברניות הן אהרן הצדיק אף הוא היה צריך לדבר בי אמר משה (במדבר יב, א): "ותדבר מרים" שמא "ואהרן" כיון שידע משה שאף אהרן דבר התחיל צווח (תהלים מא, י): "גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב" מהו גם איש שלומי זה אהרן שמשים שלום עלי שנאמר (במדבר ו, כו): "וישם לך שלום". "אשר בטחתי בו" בשעה שעצר את מלאך המות מנין שנאמר (שם יז, טו) "וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה". "אוכל לחמי" אלו כ"ד מתנות כהונה שאוכל מישראל ואחר כל השבח הזה "הגדיל עלי עקב".

"ותדבר מרים ואהרן במשה" ר' לוי אמר ארבע מדות בנשים, ואלו הן: גרגרניות, וצוותניות, וקנאניות, ועצלניות.

  • גרגרניות מנין מן חוה דכתיב (בראשית ג, ו): "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו'".
  • צוותניות מנין דכתיב (שם יח, י) "ושרה שומעת פתח האהל" שהיתה מציתה על המלאך.
  • קנאניות מנין שנאמר (שם ל, א) "ותקנא רחל באחותה".
  • עצלניות מנין דכתיב (שם יח, ו) "מהרי שלש סאים קמח סולת".

רבנן אמרי עוד שתים" איסטסוניות ופַטָּטוֹת.

  • איסטסוניות מנין (שם טז, ה) "ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך"

ופטטות מנין דכתיב "ותדבר מרים".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ותדבר מרים" אמר רבי יהושע דסיכנין כשבא הקב"ה לבראות את חוה מן אדם היה מתבונן מהיכן לבראות אותה שנאמר (שם ב, כב) "ויבן ה' אלהים את הצלע וגו'" אמר הקב"ה לא אברא אותה מן העין שלא תהא עינה רמה ולא מן האוזן שלא תהא צוותנית ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן היד שלא תהא גונבת ולא מן הרגל שלא תהא פרדניתא מהיכן אברא אותה מן אבר הצנוע שיש בו מן הירך ואעפ"כ לא הועיל כלום וכל מה שנתכוין הקב"ה שלא יהא בה כולהון הן בכשרות (שבהן) אמר הקב"ה לא אברא אותה מן העין שלא תהא עינה רמה חוה כתיב בה "ותרא האשה וגו'" לא אברא אותה מן האוזן שלא תהא צוותנית "ושרה שומעת וגו'" לא אברא אותה מן היד שלא תהא גונבת (שם לא, יט) "ותגנוב רחל את התרפים" לא אברא אותה מן הרגל שלא תהא פרדנית ולאה כתיב בה (שם ל, טז) "ותצא לאה לקראתו וגו'" לא אברא אותה מן הפה שלא תהא דברנית ומרים הצדקת כתיב בה "ותדבר מרים" וראה מה הגיע לה "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים":