קטגוריה:בראשית יח כד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה
המהדורה המנוקדת: אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מָאִם אִית חַמְשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרְתָּא הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי וְלָא תִּשְׁבּוֹק לְאַתְרָא בְּדִיל חַמְשִׁין זַכָּאִין דִּבְגַוַּהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מָאִים אִית חַמְשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרְתָּא דְיֵיצְלוּן קֳדָמָךְ עֲשָרָה לְכָל קִרְוָוא כָּל קְבֵיל חַמְשָׁא קוּרְיַין סְדוֹם וַעֲמוֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם וְזוֹעַר הֲרוּגְזָךְ שֵׁצְיָא וְלָא תִשְׁבּוֹק לְאַתְרָא בְּגִין זַכְוַות חַמְשִׁין זַכָּאִין דִבְגַוָוהּ: |
רש"י
מפרשי רש"י
[ס] וא"ת לא יצילו הצדיקים את הרשעים וכו'. פירש כן כדי שיהיה קאי עליו "חלילה" (פסוק כה), דמתחילה איירי בהצלת כל העיר, ואחר כך אמר "חלילה להמית צדיק" ואיירי בהצלת צדיקים, אלא פירושו 'ואם תאמר כו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
[א] בזה תבין מ"ש בשבת מעולם לא יצאה טובה מפי הקב"ה וחזר בו לרעה חוץ מדבר זה שנא' (יחזקאל ט) ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר, א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחם של צדיקים תיו של דיו כדי שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה ועל מצחם של רשעים תיו של דם כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה, אמרה מדה"ד רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו א"ל הללו צדיקים גמורים הם, א"ל היה בידם למחות ולא מיחו, ויפלא הלא אמר לו רשום על מצחם של צדיקים ועל מצחם של רשעים וידע שהם צדיקים, וגם למה לא אמר תיכף שהיה בידם למחות, רק שתחלה חשב שהם צדיקים שאינם גמורים וצדיק שאינו גמור אינו יכול למחות ולהוכיח כי יאמרו לו טול קיסם מבין עיניך, רק ששאל אחר שאינם צדיקים גמורים מה נשתנו אלו מאלו, כי המשחית אינו מבחין בין רשע ובין צדיק שאינו גמור, וכאשר השיב לו שהם צדיקים גמורים שזה מבחין גם המשחית, אז אמר היה בידם למחות כי צדיק גמור לו נאה להוכיח:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כד.
לַמָּקוֹם
"גַן יְהוָה"
אברהם מבקש מאלוהים להציל את המקום, אך לא ברור אם הוא מבקש להשאיר את המקום עם האנשים הרשעים שבתוכו או להרוג את הרשעים ולהשאיר רק את העיר, היינו המקום, הרי הבתים והשדות אינם אשמים במעשי תשובי המקום. בפרק יג נכתב שאזור ככר הירדן היה "כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר" (בראשית יג י).
האם המשמעות של הביטוי "גַן יְהוָה" היא גן עדן? לבטח שזה לא גן עדן עצמו, אבל היה זה גן מפואר ואלוהי בתכונותיו הטובות.
המקום מתכוון לעיר ולככר - לא לאנשים
מתשובת אלוהים מסתמן שאברהם ביקש להציל את המקום וגם את כל תושבי המקום, כולל הרשעים, כי אלוהים עונה לו: "וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם" (בראשית יח כו). ייתכן שבהמשך "כל המקום" כולל גם את הרשעים, אשר עליהם לא מדברים יותר עד סוף השיחה. אין ספק, שאדוני לא היה נותן לרשעים להמשיך ברשעתם "כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד" (בראשית יח כ) רק בזכות קבוצה של עשר אנשים טובים הגרים בעיר.
מה אשמת המקום?
עורך התורה תאר את המקום "כְּגַן יְהוָה". המקום הנפלא הזה הביא עושר לתושבים, וזה כנראה גרם לתושבים לא לרצות להתחלק עם זרים בנחלתם ולנהוג ברוע לב נגד זרים, פולשים ומתנחלים, כמופיע בדברי אנשי העיר: "הוֹצִיאֵם אֵלֵינו וְּנֵדְעָה אֹתָם" (בראשית יט ה). העיר חוקקה חוקים נגד זרים, והרשתה לתושבים להתעלל בזרים ללא גבול. הריגת התושבים לא תביא תועלת כי אנשים חדשים יבואו וגם הם יהפכו לרשעים. כך המקום גרם לרשעת האנשים ולכן נחרץ גורל המקום להיהרס.
מדוע הם היו רשעים?
אדם נוהג להשתלט על אזור ולהכריז עליו בעלות, וכך האדם נהנה מפירות המקום. אנשים אחרים נוהגים לנסות להצטרף ולהתחלק גם הם בעושר שהמקום מעניק. אם התושבים אינם צריכים את המהגרים החדשים, נוצרת אווירה של עוינות כלפי המהגרים, ואנשי המקום מחוקקים חוקים לסילוק הפולשים. במקרה של סדום החוק היה שמותר לזרים לבקר ולסחור, אבל אסור לזרים לישון בעיר. כאשר אנשים מתחילים להתנכל למהגרים, במקרים מסוימים, שני הצדדים מאבדים צלם אנוש ומענים ומענישים אחד את השני ברשעה חסרת גבול. מטרת הרשע היא לפרסם את הסכנה וכך לנצח במאבק.
במקרה של סדום, שהיתה נפלאה כגן אלוהים, הענשת הרשעים לא תפתור את הבעיה. אנשים רשעים חדשים יבואו וימשיכו למנוע מאורחים ללון בעיר. לכן אלוהים היה חייב להחריב את המקום.
במה התבטאה רשעתם?
אנשי סדום נהגו לחקור את הזרים שנשארו לישון בעיר. מטרת החקירה היתה עינויים ואזהרה חמורה לאנשים אחרים. אנשי העיר בקשו "לדעת" את האורחים, והכוונה היתה לענות אותם מינית, ולכן לוט הציע את בנותיו.
האינקוויזיציה הספרדית ודאעש יכולות להוות דוגמאות לעינווים שעשו לזרים. לצערינו, בכל עיתון אפילו בימינו ניתן למצוא מידע על רמת העינויים אשר קבוצות עושות לקבוצות אחרות כדי לכבוש, להעניש, לדכא ולחסל אותם.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יח כד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.