קטגוריה:בראשית יח כז
נוסח המקרא
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.
וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
וַ/יַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַ/יֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְ/דַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔/י וְ/אָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָ/אֵֽפֶר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲתֵיב אַבְרָהָם וַאֲמַר הָא כְעַן שָׁרִיתִי לְמַלָּלָא קֳדָם יְיָ וַאֲנָא עֲפַר וּקְטַם׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאָתֵיב אַבְרָהָם וַאֲמַר בְּבָעוּ בְּרַחֲמִין הָא כְּדוֹן שָׁרִיתִי לְמַלְלָא קֳדָם יְיָ וַאֲנָא מְתִיל לְעָפָר וּקְטָם: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר – וּכְבָר הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת עָפָר עַל יְדֵי הַמְּלָכִים, וְאֵפֶר עַל יְדֵי נִמְרוֹד, לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר עָמְדוּ לִי (בראשית רבה מט,יא).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ואנכי עפר הייתי, ואפר אשוב, וזהו ודוי הצדיקים. וכן דוד ע"ה אמר (תהלים קג) כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. וכן אמר איוב (איוב מב) על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר.
וע"ד המדרש בזכות שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות עפר סוטה ואפר פרה. וכן מצינו כל ישראל שנקראו בשם אפרים, שנאמר (ירמיה לא) הבן יקיר לי אפרים, הוא כאלו אמר אפרים שני אפרים, אפרו של אברהם ואפרו של יצחק.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר. דרש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר, זכו בניו לשתי מצוות: עפר סוטה ואפר פרה. והא איכא נמי עפר כיסוי? התם הכשר מצוה איכא, הנאה ליכא:
אמר אברהם: אילו הרגני אמרפל לא הייתי עפר? ואילו שרפני נמרוד לא הייתי אפר? אמר לו הקב"ה: אתה אמרת: ואנכי עפר ואפר, חייך שאני נותן לבניך כפרה בהן, שנאמר: "ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת... ואסף איש טהור את אפר הפרה". תמן תנינן: סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה עליה. ר' יודן בר מנשה ור' שמואל בר נחמן, חד אמר: זכותו של אברהם, וחד אמר: זכותו של יצחק. מאן דאמר זכותו של אברהם, ואנכי עפר ואפר; ומאן דאמר זכותו של יצחק, אפר מקלה בלבד. מילתא דר' יודן בן פזי פליגא אהא, דר' יודן בן פזי הוה מכריז בציבורא ואמר: כל מאן דלא מטא שליחא דציבורא לגביה למיתן קיטמא ברישיה יסב איהו קיטמא ויהיב ברישיה. ומלתיה דר' יהודה בן פזי אמרה: הוא עפר והוא אפר.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
עפר ואפר. ב' במסורה הכא ואידך באיוב ונחמתי על עפר ואפר. וזש"ה גדול מה שנאמר באיוב ממה שנאמר באברהם:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כז.
נימוס בוויכוח
אלוהים פתח בשיחה כדי לנסות את אברהם ולראות האם אברהם עצמו הוא צדיק המוכן להילחם למען אחרים ולסכן את נפשו.
- אברהם מנסה לעזור לאלוהים – הוא מסביר לאלוהים שהוא מבין שהנושא חשוב לאלוהים, ולכן הוא חייב להתווכח עמו בנושא, ככתוב: "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶהּ" (בראשית יח כה).
- אברהם מוריד בערכו ומודה שאלוהים הוא הצד החזק והחכם, ככתוב: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח כז). גם איוב פותח בצורה הזאת בתלונותיו לאלוהים: "וָאֶתְ מַשֵּׁל, כֶּעָפָר וָאֵפֶר" (איוב ל יט).
- אברהם משאיר את זכות ההחלטה הסופית בידי אלוהים – הוא מבקש בעדינות על ידי שימוש במילה "אולַּי" (בראשית יח כט).
- אברהם מודע לכך שהוא אולי מכעיס את אדוני, אולם אין לו ברירה אלא להמשיך, ככתוב: "אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי, ואֲַדַבֵּרָה" (בראשית יח ל).
- אברהם מנדנד וחוזר על מילים שהוא כבר השתמש בהן מבלי לחוש השפלה עצמית, ככתוב: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי" (בראשית יח לא).
- אברהם חוזר על משפט קודם ומוסיף הבטחה שאלו דבריו האחרונים, ככתוב:"אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי, ואֲַדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם" (בראשית יח לב).
- אברהם שותק ומסכים. הוא לא יכול להפר את הבטחתו שזו בקשתו האחרונה (בראשית יח לג).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח כז"
קטגוריה זו מכילה את 19 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 19 דפים.