קטגוריה:בראשית יח כז
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַ/יֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְ/דַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔/י וְ/אָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָ/אֵֽפֶר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲתֵיב אַבְרָהָם וַאֲמַר הָא כְעַן שָׁרִיתִי לְמַלָּלָא קֳדָם יְיָ וַאֲנָא עֲפַר וּקְטַם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתֵיב אַבְרָהָם וַאֲמַר בְּבָעוּ בְּרַחֲמִין הָא כְּדוֹן שָׁרִיתִי לְמַלְלָא קֳדָם יְיָ וַאֲנָא מְתִיל לְעָפָר וּקְטָם: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
ואין מלת הואלתי כמו "החילותי", רק פירושו "רציתי", וכן "הואיל משה" (דברים א ה).
וכ"ף מלת אנכי נוסף. או הם שתי מלות, והטעם אחד. וטעם ואנכי עפר ואפר, כי עפר הייתי ואפר אשוב. והעיקר, על יסוד הגוף, והם העצמות:מלבי"ם (כל הפרק)
(כז) "ויען." הנה מה שתפס אברהם מספר חמשים הוא כדי שיגיע לכל עיר מערי הככר עשרה צדיקים שהם עדה שאין עדה פחות מעשרה, ונחשב כאלו נגד עדה הרשעה יש עדת צדיקים, אולם באשר הוא היה המתחיל לדבר והוא קצב המספר הזה, חשב בלבו הלא יוכל להיות שדי בפחות ממספר הזה, וז"ש "הנה נא הואלתי לדבר" הלא אני הייתי המתחיל בדבור "ואנכי עפר ואפר "ואיך דעת קדושים אדע, ויוכל להיות שהפרזתי על המדה וא"צ דוקא חמשים, ועפ"ז אוכל לשאול על פחות ממספר זה:
כלי יקר (כל הפרק)
"הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר". הואלתי לשון התחלה כמו שפירש"י על פסוק הואיל משה באר את התורה (דברים א.ה) והביא ראיה מן הנה נא הואלתי. וכבר אמרנו למעלה שהושיב הקב"ה את אברהם בדין על אנשי סדום ובדיני נפשות מתחילין מן הצד, על כן אמר הנה נא הואלתי ולמה אני מתחיל להגיד דעתי לפי שאנכי עפר ואפר ובדיני נפשות מתחילין מן הצד. ולכך פירש"י דווקא בהואלתי הנאמר בפעם שני (פסוק לא.) שפירושו רציתי כמו ויואל משה, ובפרשת דברים פי' רש"י הואיל משה התחיל כמו הואלתי לדבר קשיא אהדדי, אלא ודאי שכאן פירש על הואלתי שנאמר בפעם שני, ולהלן פי' על הואלתי שנאמר פעם ראשון, כי הלשון סובל שניהם. ומיושב גם כן מה שלא נאמר ואנכי עפר ואפר בהואלתי שני וק"ל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כז.
נימוס בוויכוח
אלוהים פתח בשיחה כדי לנסות את אברהם ולראות האם אברהם עצמו הוא צדיק המוכן להילחם למען אחרים ולסכן את נפשו.
- אברהם מנסה לעזור לאלוהים – הוא מסביר לאלוהים שהוא מבין שהנושא חשוב לאלוהים, ולכן הוא חייב להתווכח עמו בנושא, ככתוב: "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶהּ" (בראשית יח כה).
- אברהם מוריד בערכו ומודה שאלוהים הוא הצד החזק והחכם, ככתוב: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח כז). גם איוב פותח בצורה הזאת בתלונותיו לאלוהים: "וָאֶתְ מַשֵּׁל, כֶּעָפָר וָאֵפֶר" (איוב ל יט).
- אברהם משאיר את זכות ההחלטה הסופית בידי אלוהים – הוא מבקש בעדינות על ידי שימוש במילה "אולַּי" (בראשית יח כט).
- אברהם מודע לכך שהוא אולי מכעיס את אדוני, אולם אין לו ברירה אלא להמשיך, ככתוב: "אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי, ואֲַדַבֵּרָה" (בראשית יח ל).
- אברהם מנדנד וחוזר על מילים שהוא כבר השתמש בהן מבלי לחוש השפלה עצמית, ככתוב: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי" (בראשית יח לא).
- אברהם חוזר על משפט קודם ומוסיף הבטחה שאלו דבריו האחרונים, ככתוב:"אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי, ואֲַדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם" (בראשית יח לב).
- אברהם שותק ומסכים. הוא לא יכול להפר את הבטחתו שזו בקשתו האחרונה (בראשית יח לג).
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יח כז"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.
