עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכׇל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
"בתוך העיר" - פירש רבי אברהם שיהיו יראים את השם בפרהסיא וכן שוטטו בחוצות ירושלם (ירמיהו ה א) והנכון בעיני כי אברהם אמר "בתוך העיר" לאמר שאפילו יהיו נכרים בתוכה ראוי שיצילוה ואמר זה בעבור לוט וחשב אולי יש אחרים שם
"אם אמצא בסדום" עתה כשאנסה אותם במלאכי' ששלחתי אם אמצא בסדום נ' צדיקים שימחו ברשעים בסדום שהיא ראש לשאר הערים כאמרו סדום ובנותיה ובה יקבצו נדיבי העם מכל שאר הכרכים אשר בככר:
" ונשאתי לכל המקום" לא לצדיקים בלבד:
(כו) "ויאמר ה'." הודה לו "שאם אמצא בסדום חמשים צדיקים", אפילו שלא יהיו צדיקים גמורים רק יהיו צדיקים "בתוך העיר" בערך אנשי סדום "ישא לכל המקום "שכולל לכל ערי הככר:
הסכים עמו שאמר ש"אם" יהיו חמשים צדיקים. עם שיהיו כלם תוך עיר אחת, ישא לכל המקום הכולל חמשה כרכים. וזהו "אם אמצא בסדום" שהיא עיר אחת "חמישים צדיקים וכו' ונשאתי לכל המקום", עם שבארבעתן אין גם אחד. וסיים
"סדום" על כי היא העיר שאפשר ימצאון שם יותר משאר עיירות כי שם לוט. ואמר אין צריך לומר שלא אשחית כי אם
אמר אביי: הני דאמרי: "מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו תנו", הוי מגלה פנים בתורה, דכתיב: "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". אמר רב נחמן בר יצחק, מהכא נמי שמעת מינה: ונשאתי לכל המקום בעבורם:
רבי יהושע בן לוי אמר: "כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל", הדא הוא דכתיב: ונשאתי לכל המקום בעבורם. "לא אחבול", איני ממשכנן, כמה דאת אמר: "אם חבול תחבול". והן חובלים עלי דברים ואומרים: איני דן כשורה. "בלעדי אחזה", בר מיני, זיל פשפש דינא, ואם טעיתי אתה הורני. "אם עול פעלתי" עם הראשונים, "לא אוסיף" עם אחרונים. "לא אחריש בדיו", לך אני מחריש ולבדים היוצאים ממך: לאברהם שאמר חלילה לך; למשה שהוא אומר: "למה ה' יחרה אפך"; ליהושע שהוא אומר: "למה ה' תעמוד ברחוק" וגו'. "ודבר גבורות וחין ערכו", חן נתן בעריכות שפתיו בשעה שבקש רחמים על סדומים:
אם אמצא בסדום חמשים צדיקים ונשאתי לכל המקום וגו'. נראה לפרש לשון הפרשה שכתב בתחלה ונשאתי לכל המקום ובמ"ה כתב לא אשחית ובמ' כתב לא אעשה וכן בל' לא אעשה וכן בכ' לא אשחית ובעשרה לא אשחית משום דבתחלה כשהיו עשרה לכל עיר ועיר אז יהיה סולח להם מכל וכל. אבל במ"ה שאין בהם י' לכל עיר ועיר רק על ידי צרוף אמר לא אשחית אבל דנין אותן ביסורין ובמ' יש בהן עשרה לכל עיר ועיר מהד' כרכין אמר לא אעשה כלו' שלא יעשה דבר באלו הד' כרכים וכן בל' לג' כרכים אבל בכ' אעפ"י שיש עשרה לכל כרך הואיל והם מועטים אמר לא אשחית אבל ידונם ביסורין וכן גם בעשרה:
