מ"ג בראשית יח כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יח · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
קוּשְׁטָא אִנּוּן דִּינָךְ מִלְּמֶעֱבַד כְּפִתְגָמָא הָדֵין לְשֵׁיצָאָה זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא וִיהֵי זַכָּאָה כְּחַיָּיבָא קוּשְׁטָא אִנּוּן דִּינָךְ הֲדַיָּין כָּל אַרְעָא בְּרַם יַעֲבֵיד דִּינָא׃
ירושלמי (יונתן):
חוּלִין הוּא לָךְ לְמֶעֱבַד כְּפִתְגָמָא הָדֵין לְמִקְטַל זַכְּאַי עִם חַיָיב וִיהֵא זַכְּאַי הֵיךְ חַיָיב חוּלִין הוּא לָךְ הֲאֶפְשָׁר מַאן דְדָאִין כָּל אַרְעָא לָא יַעֲבֵיד דִינָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חלילה לך" - וא"ת לא יצילו הצדיקים את הרשעים למה תמית הצדיקים

"חלילה לך" - חולין הוא לך יאמרו כך הוא אומנתו שוטף הכל צדיקים ורשעים כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה

"כדבר הזה" - לא הוא ולא כיוצא בו

"חלילה לך" - לעולם הבא

"השופט כל הארץ" - נקוד בחטף פת"ח ה"א של השופט לשון תמיה וכי מי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

חלילה — דבר שלא יתכן. ויש אומרים שהמלה כטעם "חלול", שאין בו כלום.

והיה כצדיק כרשע — כאשר יתחברו שני כפי"ן, היא דרך קצרה, והטעם: "והיה הצדיק כרשע והרשע כצדיק". וכן "כי כמוך כפרעה" (בראשית מד יח), "כעמי כעמך" (מלכים א כב ד), "כחשיכה כאורה" (תהלים קלט יב). ואיך יתכן שלא יעשה משפט מי שהוא שופט כל הארץ?:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כה)" חללה לך". ר"ל הלא אתה השופט משפט הכלל, וצריך אתה לדון מעשה הרשע לפי מקומו באשר הוא שם, שמי שהוא צדיק בערך אנשי מקומו כבר יחשב שם לצדיק הגם שבמקום אחר בין אנשים צדיקים יהיה רשע, וא"כ "חלילה להמית" מי שהוא" צדיק עם רשע", ר"ל שהוא צדיק בערך הרשע, הגם "שוהיה כצדיק כרשע", הגם שהצדיק הזה יהיה כרשע, שבמקום אחר יחשב ג"כ לרשע, אבל חלילה לך השופט כל הארץ הלא אתה שופט את הכלל, וצריך אתה להשקיף עליו שבערך שכניו ואנשי עירו הוא צדיק ואינו מן הדין שיספה עמהם אחר שהוא צדיק בערכם:

 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע. נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם, מה את מערים על השבועה? מבול של מים אין אתה מביא, ושל אש אתה מביא? אם כן לא יצאת ידי השבועה. השופט כל הארץ לא יעשה משפט. אם עולם אתה מבקש אין דין, ואם דין אתה מבקש אין עולם. את תפוס חבלא בתרין ראשין, בעי עלמא ובעי דינא? אם לית אתה מוותר צבחר לית עלמא יכיל קאים. אמר ליה הקב"ה לאברהם: "אהבת צדק ותשנא רשע"; "אהבת צדק" – לצדק בריותי, "ותשנא רשע" – שנאת מלחייבן, "על כן משחך וגו' ששון מחברך", מהו "מחברך"? מנח ועד אצלך י' דורות, ומכולם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך. אמר ר' יודן: חלילה היא, חולין היא לך, בדייה היא לך, חילול השם יש בדבר. "מעשות דבר" אין כתיב כאן אלא "כדבר", לא היא ולא דכוותה ולא דפחיתא מינה. אמר ר' לוי: שני בני אדם נאמר בהן דבר אחד, אברהם ואיוב. אברהם אמר: חלילה לך וגו'; איוב אמר: "אחת היא על כן אמרתי תם ורשע" וגו'. אברהם נטל עליה שכר, איוב נענש עליה וכו'. ר' חייא בר אבא אמר: ערבובי שאלות יש כאן. אברהם אמר: חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והקב"ה אמר: והיה כצדיק כרשע, יתלה לרשעים בשביל צדיקים? דהא אינם אלא צדיקים ניכלי, דאמר ר' יוחנן: כל צדיקים שנאמר בסדום "צדיקם" כתיב. היא דעתיה דר' יוחנן, דאמר ר' יוחנן: "ויאמרו אלינו זקינינו וכל יושבי ארצנו", זקננו כתיב, זקני אשמאי, היינו סבי דבהתא. אמר ר' יהושע בן לוי, אמר אברהם: צרף מעשי ויעלו למנין חמשים. אמר ר' יהודה בר' סימון: לא את צדיקו של עולם? צרף עצמך עמהן ויעלו למנין חמשים. אמר ר' יהודה בר' סימון, כך אמר לו אברהם: מלך בשר ודם תולין לו אנקליטון מדוכוס לאיפרכוס מאיפרכוס לאיסטרטליטי, ואת בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטון לא תעשה משפט? אמר ר' יהודה בר ר' סימון: כשבקשת לדון את עולמך מסרת אותו ביד שנים, רומוס ורומילוס, שאם בקש אחד מהם לעשות דבר מעכבו חבירו; ואת בשביל שאין מעכבך לא תעשה משפט?

אמר ר' אבא בר כהנא: מאי חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע? ולא? והכתיב: "והכרתי ממך צדיק ורשע"! בצדיק שאינו גמור: