לדלג לתוכן

מ"ג בראשית יח כז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲתֵיב אַבְרָהָם וַאֲמַר הָא כְעַן שָׁרִיתִי לְמַלָּלָא קֳדָם יְיָ וַאֲנָא עֲפַר וּקְטַם׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָתֵיב אַבְרָהָם וַאֲמַר בְּבָעוּ בְּרַחֲמִין הָא כְּדוֹן שָׁרִיתִי לְמַלְלָא קֳדָם יְיָ וַאֲנָא מְתִיל לְעָפָר וּקְטָם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנכי עפר ואפר" - וכבר הייתי ראוי להיות עפר ע"י המלכים ואפר ע"י נמרוד לולי רחמיך אשר עמדו לי

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הוֹאַלְתִּי – רָצִיתִי, כְּמוֹ (שמות ב,כא): "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה".
וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר – וּכְבָר הָיִיתִי רָאוּי לִהְיוֹת עָפָר עַל יְדֵי הַמְּלָכִים, וְאֵפֶר עַל יְדֵי נִמְרוֹד, לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר עָמְדוּ לִי (בראשית רבה מט,יא).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואין מלת הואלתי כמו "החילותי", רק פירושו "רציתי", וכן "הואיל משה" (דברים א ה). וכ"ף מלת אנכי נוסף. או הם שתי מלות, והטעם אחד. וטעם ואנכי עפר ואפר, כי עפר הייתי ואפר אשוב. והעיקר, על יסוד הגוף, והם העצמות:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואנכי עפר ואפר. ע"ד הפשט

ואנכי עפר הייתי, ואפר אשוב, וזהו ודוי הצדיקים. וכן דוד ע"ה אמר (תהלים קג) כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו. וכן אמר איוב (איוב מב) על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר.

וע"ד המדרש בזכות שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות עפר סוטה ואפר פרה. וכן מצינו כל ישראל שנקראו בשם אפרים, שנאמר (ירמיה לא) הבן יקיר לי אפרים, הוא כאלו אמר אפרים שני אפרים, אפרו של אברהם ואפרו של יצחק.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הנה נא הואלתי 'לדבר" לשאול הספק שהיה אצלי בענין המשפט האלהי: " ואנכי עפר ואפר" ולא ירדתי עדיין לסוף כוונת דברי תשובתך:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כז) "ויען." הנה מה שתפס אברהם מספר חמשים הוא כדי שיגיע לכל עיר מערי הככר עשרה צדיקים שהם עדה שאין עדה פחות מעשרה, ונחשב כאלו נגד עדה הרשעה יש עדת צדיקים, אולם באשר הוא היה המתחיל לדבר והוא קצב המספר הזה, חשב בלבו הלא יוכל להיות שדי בפחות ממספר הזה, וז"ש "הנה נא הואלתי לדבר" הלא אני הייתי המתחיל בדבור "ואנכי עפר ואפר "ואיך דעת קדושים אדע, ויוכל להיות שהפרזתי על המדה וא"צ דוקא חמשים, ועפ"ז אוכל לשאול על פחות ממספר זה:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אמר אברהם עד כה דברתי עם השם הגדול, והנה נא הואלתי לדבר אל אדני הוא שם אדנות, והוא כי בוש לסרב לפני השם הגדול ומה גם בהיותו הולך וחסור בחשבון "ואנכי" וכו':

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר". הואלתי לשון התחלה כמו שפירש"י על פסוק הואיל משה באר את התורה (דברים א.ה) והביא ראיה מן הנה נא הואלתי. וכבר אמרנו למעלה שהושיב הקב"ה את אברהם בדין על אנשי סדום ובדיני נפשות מתחילין מן הצד, על כן אמר הנה נא הואלתי ולמה אני מתחיל להגיד דעתי לפי שאנכי עפר ואפר ובדיני נפשות מתחילין מן הצד. ולכך פירש"י דווקא בהואלתי הנאמר בפעם שני (פסוק לא.) שפירושו רציתי כמו ויואל משה, ובפרשת דברים פי' רש"י הואיל משה התחיל כמו הואלתי לדבר קשיא אהדדי, אלא ודאי שכאן פירש על הואלתי שנאמר בפעם שני, ולהלן פי' על הואלתי שנאמר פעם ראשון, כי הלשון סובל שניהם. ומיושב גם כן מה שלא נאמר ואנכי עפר ואפר בהואלתי שני וק"ל.

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר. דרש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר, זכו בניו לשתי מצוות: עפר סוטה ואפר פרה. והא איכא נמי עפר כיסוי? התם הכשר מצוה איכא, הנאה ליכא:

אמר אברהם: אילו הרגני אמרפל לא הייתי עפר? ואילו שרפני נמרוד לא הייתי אפר? אמר לו הקב"ה: אתה אמרת: ואנכי עפר ואפר, חייך שאני נותן לבניך כפרה בהן, שנאמר: "ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת... ואסף איש טהור את אפר הפרה". תמן תנינן: סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה עליה. ר' יודן בר מנשה ור' שמואל בר נחמן, חד אמר: זכותו של אברהם, וחד אמר: זכותו של יצחק. מאן דאמר זכותו של אברהם, ואנכי עפר ואפר; ומאן דאמר זכותו של יצחק, אפר מקלה בלבד. מילתא דר' יודן בן פזי פליגא אהא, דר' יודן בן פזי הוה מכריז בציבורא ואמר: כל מאן דלא מטא שליחא דציבורא לגביה למיתן קיטמא ברישיה יסב איהו קיטמא ויהיב ברישיה. ומלתיה דר' יהודה בן פזי אמרה: הוא עפר והוא אפר.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואנכי עפר ואפר. מכאן זכה לאפר פרה ועפר סוטה, עפר בגימטריא לשוטה בשי"ן שמאל ואפר בגימטריא בפרה.

עפר ואפר. ב' במסורה הכא ואידך באיוב ונחמתי על עפר ואפר. וזש"ה גדול מה שנאמר באיוב ממה שנאמר באברהם: