קטגוריה:בראשית יט כז

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ראוי לשים לב למה הודיענו שהשכים אל המקום ההוא. ואם הכוונה לומר כי משם ראה והנה עלה קיטור הארץ, הוא ענין בלי גיזרה, כי מה יצא לנו מאשר ראה קיטור הארץ, ושהיה מן המקום אשר עמד שם. ועוד אומרו ויהי בשחת וכו', מה חידש לנו

עתה אחרי אשר סיפר כל ההצלה בכל פרטיה. ועוד כי מתחלת הענין כששלח מלאך להצילו היה ראוי לאומרו. ועוד אומרו בהפוך כו' מי לא ידע בכל אלה:

(כז) ולבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל (ברכות ו ב) כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו, שנאמר "וישכם אברהם אל המקום אשר עמד שם" וכו'. הנה למדנו מדבריהם כי השכמה זו היתה להתפלל. גם נשים לב אל אומרו את פני ה', כי ידוע כי פני ה' חילה שם. וכן באומרו ויהי בשחת אלהים ויזכור אלהים וכו', מה ענין הזכירו שמו יתברך זה פעמים ובתואר אלהים. אך יתכן כי בראות אברהם כי מה שהתפלל על סדום היה אל בחינת שם הרחמים. והנה בתפלתו כלל שני דברים, א. להציל את הערים. ב. שגם אם יעשה בהם משפט לא ילקו הצדיקים אגב הרוב, כאומרו חלילה לך להמית צדיק עם רשע. והנה על האחד לא הודה לו הוא יתברך, על כי לא נמצאו עשרה צדיקים. אך השני הודה לו ובכלל הדבר הוא שינצל לוט. ובבקר השכם שב להתפלל על לוט. והטעם שהוצרך לכך הוא כי "המקום אשר עמד שם" הוא "את פני ה'" הוא מדת רחמים, וחש פן בבא רוגז אל הפועל תקטרג מידת הדין על שלא מיחה:

(כח) "וישקף וירא" כי "הנה עלה קיטור הארץ" וכו', ולא ידע כי מידת הדין הסכימה, כי מאז, שלח מלאך בזכות אברהם, (כט) וזהו "ויהי בשחת אלהים" הוא מידת הדין "את ערי הככר" אשר ממנה היה ירא אברהם, היה לו לישועה מאז, כי "ויזכור אלהים" הוא מידת הדין "את אברהם" ולא הביט אל לוט מצד עצמו, עם היות ראוי ליספות על דבר כי ויאהל עד סדום עם היות כי ואנשי סדום רעים וחטאים. וזהו "בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט", כי לא לקה בכלל הערים, עם היות ראוי על שישב בהן עם רעים וחטאים:

או יהיה, כי באמור אברהם אולי ימצאון שם עשרה היה על סדום, כי חשב שלוט עם בני ביתו יהיו עשרה צדיקים. ובאומרו יתברך לא אשחית בעבור העשרה, נסתפק אם היה כך שיהיו בסדום עשרה ותנצל אם לאו. ובהשקיף על פני סדום וראה קיטור וכו' אמר אם כן לא היו בסדום עשרה אז התפלל על לוט. ושיעור הכתוב "וישכם" וכו' להתפלל ולמה הוצרך לכך, הלא הוא כי השקיף "על פני סדום וכו' וירא והנה עלה" וכו'. על כן היתה התפלה על בל יספה בכלל העיר, ולא ידע כי כבר מאז שהיה "בשחת אלהים וכו' וישלח" וכו' בזכות אברהם. והוצרך זה להיות "בהפוך את הערים"שישב בהן לוט כי לא היו עשרה

צדיקים בעירו, והוצרכה תפלה בל יבטל ברוב: