ביאור:בראשית יט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יט יט: "הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט יט.


ראו למה לוט פחד להימלט להר

בקשת לוט[עריכה]

בנימוס גדול - "הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ", "ותַַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי".
בקשה אישית וביחיד - "עַבְדְּךָ", "עִמָּדִי", "לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי" - לוט לא מעיז להוסיף בקשת רחמים לבנותיו, אולי הן לא זכאיות בזכות עצמן.

לוט לא התנגד[עריכה]

לוט לא מביע התנגדות לברוח להר. להפך, הוא מקבל את הפקודה "לְהִמָּלֵט" ורק מבקש חניית ביניים. ובאמת, ללא הוראה נוספת, לוט ממשיך בביצוע הפקודה וממשיך להר.

לֹא אוּכַל[עריכה]

לוט מגדיר את הבעיה: בגלל גילי המתקדם, בגלל המרחק להר, בגלל האיסור "אַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר" ואל תנוח, בגלל הצורך למהר "הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה" (ביאור:בראשית יט יז). לוט מסביר שמבחינה מעשית הדבר לא היה אפשרי לביצוע, לא מבלי לסכן את חייו של לוט או לעקב את הענשת סדום.

המלאך מקבל את דברי לוט ומאמין לו. מכאן שלוט דיבר אמת.