ביאור:בראשית יט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית יט ו: "וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט ו.


וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם[עריכה]

לוט הבין שאנשי העיר יביאו רעה על אורחיו, "אַל נָא אַחַי, תָּרֵעו"ּ (בראשית יט ז), אולם בכל זאת הוא סיכן את נפשו ויצא מביתו.

לוט הקפיד לא להתרחק מהדלת ונשאר קרוב לפתח ביתו, "הַפֶּתְחָה". הוא סגר אחריו את דלת הבית כדי להציל את אורחיו ומשפחתו. מכאן אנו למדים שלוט חשש והבין שהמצב מסוכן, אך לא מסוכן מדי.

לוט לא חקר[עריכה]

לוט לא חקר את אורחיו לפני שהוא יצא מהבית, ולכן אף לא התכונן לספק מידע אודותם לאנשי העיר.מדוע נהג כך לוט? מהכתוב לא ברור מדוע.

  • אולי לוט הבין שהם באו לוודא את רשעת העיר ולהעניש את העיר, אבל הרי הוא התמהמה גם אחרי שהסבירו לו.
  • אולי לוט לא רצה להעליב את אורחיו בשאלות וחקירות.
  • אולי לוט ידע שאורחיו עברו על החוק כשהם נשארו ללון בעיר ושפסק דינם נחרץ.