ביאור:בראשית יט ג

בראשית יט ג: "וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט ג.

וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד

למה "מְאֹד" ?
אלוהים הורה למלאכים "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי" (בראשית יח כא) כדי לוודא את רשעת העיר. הבדיקה תיערך על ידי כך שהזרים ילונו ברחוב ויקבלו את הצרות הצפויות להם. אם המלאכים ייצאו מהעיר או יתחבאו בעיר, אזי אנשי העיר לא יתקיפו אותם והם לא יוכלו לבצע את תפקידם כהלכה. הם היו חייבים להרגיז את אנשי העיר.

פרסום

המלאכים סירבו לבקשתו של לוט, אך הוא הפציר בהם "מְאֹד" עד שאנשי העיר והיושבים בשער העיר ראו שלוט מזמין אותם לביתו. ולא יהיה חשש שאנשי העיר לא ידעו לאן נעלמו הזרים, והם יבאו אחריהם לביתו של לוט.

האם לוט צדיק?

כחלק ממשימתם המלאכים נתנו העניקו ללוט הזדמנות להוכיח שהוא צדיק. אם הוא היה מוותר בקלות או אם הם היו מסכימים להזמנתו בקלות, אזי לוט לא היה מוכיח את צדיקותו.

רשעת העיר

המלאכים הבינו שלוט משתמש בהכנסת אורחים כדי להגן עליהם, אך אם אנשי העיר יזלזלו בכבוד הכנסת אורחים, הרי שעונשם של אנשי העיר יהיה אפילו מוצדק יותר.

האם יש עשרה צדיקים בעיר?

אלוהים הבטיח שאם יהיו עשרה צדיקים הוא לא יחריב את העיר, וההתקבצות הגדולה של כל אנשי העיר, "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם" (בראשית יט ד), אפשרה לצדיקים להפגין את צדקתם ולהציל את העיר.

וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה

מִשְׁתֶּה

משתה זה מאורע גדול וחשוב, ככתוב:

"וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל" (ביאור:בראשית כא ח)
"וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (ביאור:בראשית כו ל) - הסכם שלום בין אבימלך ויצחק.
"וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה" (ביאור:בראשית כט כב) - חתונתו של יעקב.
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ) - יום הולדת של פרעה (או לידת בנו) במצרים.

למרות שהיו רק מעט משתתפים במשתה של לוט, והמלאכים לא סיפרו ללוט עד סיבת בואם, לוט הרגיש שהמאורע הוא חשוב לחייו ועתידו.

וּמַצּוֹת אָפָה

מצות היו נחותות מלחם, אולם כנראה לוט לא התכונן לעשות משתה ולא הכינו מספיק לחם בבית, לכן לוט מיהר ואפה מצות לאורחיו.
אפשרי שלוט ידע שבאות צרות ורצה לגמור עם האוכל מוקדם.