קטגוריה:בראשית יט ד
נוסח המקרא
טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה.
טֶ֘רֶם֮ יִשְׁכָּ֒בוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כׇּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃
טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְ/אַנְשֵׁ֨י הָ/עִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַ/בַּ֔יִת מִ/נַּ֖עַר וְ/עַד־זָקֵ֑ן כָּל־הָ/עָ֖ם מִ/קָּצֶֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַד לָא שְׁכִיבוּ וַאֲנָשֵׁי קַרְתָּא אֲנָשֵׁי סְדוֹם אַקִּיפוּ עַל בֵּיתָא מֵעוּלֵימָא וְעַד סָבָא כָּל עַמָּא מִסּוֹפֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַד דְלָא שְׁכִיבוּ וְאַנְשִׁין רַשִׁיעִין דִבְקַרְתָּא אֵינָשֵׁי סְדוֹם אַחֲזָרוּ עַל בֵּיתָא מִטַלְיָא וְעַד סָבָא כָּל עַמָא מִסֵיפָא: |
רש"י
"כל העם מקצה" - מקצה העיר עד הקצה שאין אחד מהם מוחה בידם שאפילו צדיק אחד אין בהם
[י] מקצה העיר עד הקצה. דאין לומר מקצה העיר בלבד, דאם כן למה מקצה העיר מלבד באו ולא שאר העיר, אלא מן הקצה אל הקצה. ומפני שהוקשה דזה אי אפשר שיהיה כולם על הבית, ותירץ 'שאין אתד מוחה', וכל מי שאינו מוחה נתפס באותו עון כאילו עשאו (שבת סוף נד ע"ב), ולפיכך כתיב שהיו נסבים על הבית:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כָּל הָעָם מִקָּצֶה – מִקְצֵה הָעִיר עַד הַקָּצֶה, שֶׁאֵין אֶחָד מוֹחֶה בְיָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיק אֶחָד אֵין בָּהֶם (בראשית רבה נ,ה).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
טרם ישכבו. התחילו שואלין אותו שאלות, אמרו לו: אנשי העיר מה הם? אמר להון: כל אתר אית בה טבין ובישין, ברם הכא סוגיא בישין.
ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית. אין אחד מהן מעכב.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
מקצה. ב' במסורה כל העם מקצה. כי נלכדה העיר מקצה. גבי נבוכדנצר לומר לך שראויין אלו למפולת כאלו ועוד כי כשנסעו מכאן נלכדה גם עירם מקצה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט ד.
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ
סדום חוקקה חוק האוסר על זרים לישון בעיר ולהתנחל. מותר היה לבוא לסחור בעיר, אבל אנשי העיר לא רצו שאורחים או מבקרים ילונו בעיר ויתרגלו למקום. לכן כאשר המלאכים נכנסו לעיר אנשי העיר לא פגעו בהם, כמו כן גם כאשר הם אכלו ורחצו. אולם כשהתברר שהאורחים נשארים לישון ולא עוזבים, אנשי העיר התכנסו על מנת לגרשם או לגרום להם צרות כמנהגם נגד זרים הבאים לעיר ולא עוזבים בזמן.
מִנַּעַר וְעַד זָקֵן
אם רשעת העיר התבטאה באלימות מינית, אזי שהזקנים והילדים באו בעיקר לראות ולעודד. דוגמאות של התנהגות "המון פרוע" אפשר לראות בחדשות היומיות. מהמשפט ניתן להסיק שנשים לא נכללו ב-"כָּל הָעָם".
דרישת אנשי העיר 'לדעת' את האורחים (ביאור:בראשית יט ה), והצעתו של לוט לתת את בנותיו לאנשי העיר דוחפים אותנו לכיוון המיני, אולם אנשי העיר מסרבים לכך ודורשים את האורחים, וזה מפנה אותנו לכיוון של משכב זכר.
גם הכותב השתמש במילה "יִשְׁכָּבו"ּ שמכוונת לנושא מיני, ולא לפעולת השינה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יט ד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.