רש"י על בראשית יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · רש"י על בראשית · יט · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המלאכים" - ולהלן קראם אנשים כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים ד"א אצל אברהם שכחו גדול והיו המלאכים תדירין אצלו כאנשים קראם אנשים ואצל לוט קראם מלאכים

"בערב" - וכי כל כך שהו המלאכים מחברון לסדום אלא מלאכי רחמים היו וממתינים שמא יוכל אברהם ללמד עליהם סניגוריא

"ולוט ישב בשער סדום" - ישב כתיב אותו היום מינוהו שופט עליהם (ב"ר)

"וירא לוט וגו'" - מבית אברהם למד לחזור על האורחים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה נא אדני" - הנה נא אתם אדונים לי אחר שעברתם עלי ד"א הנה נא צריכים אתם לתת לב על הרשעים הללו שלא יכירו בכם וזו היא עצה נכונה

"סורו נא" - עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון שלא יכירו שאתם נכנסין שם לכך נא' סורו (ב"ר)

"ולינו ורחצו רגליכם" - וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם אלא כך אמר לוט אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו לפיכך אמר מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו לפיכך אמר לינו תחלה ואח"כ רחצו

"ויאמרו לא" - ולאברהם אמרו כן תעשה מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול (ב"ר)

"כי ברחוב נלין" - הרי כי משמש בל' אלא שאמרו לא נסור אל ביתך אלא ברחובה של עיר נלין

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסרו אליו" - עקמו את הדרך לצד ביתו

"ומצות אפה" - פסח היה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום" - כך נדרש בב"ר טרם ישכבו ואנשי העיר היו בפיהם של מלאכים שהיו שואלים ללוט מה טיבם ומעשיהם והוא אומר להם רובם רשעים עודם מדברים בהם ואנשי סדום וגו' ופשוטו של מקרא ואנשי העיר אנשי רשע נסבו על הבית ועל שהיו רשעים נקראים אנשי סדום כמו שאמר הכתוב ואנשי סדום רעים וחטאים

"כל העם מקצה" - מקצה העיר עד הקצה שאין אחד מהם מוחה בידם שאפילו צדיק אחד אין בהם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונדעה אתם" - במשכב זכר כמו אשר לא ידעו איש (ב"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האל" - כמו האלה

"כי על כן באו" - כי הטובה הזאת תעשו לכבודי על אשר באו בצל קורתי תרגום בטלל שרותי תרגום של קורה שרותא

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמרו גש הלאה" - קרב להלאה כלומר התקרב לצדדין והתרחק ממנו וכן כל הלאה שבמקרא לשון ריחוק כמו (במדבר יז) זרה הלאה (ש"א כ) הנה החצי ממך והלאה גש הלאה המשך להלן בלשון לע"ז טריט"י דנו"ש (ווייכע פאן אונז) ודבר נזיפה הוא לומר אין אנו חוששין לך ודומה לו (ישעיהו סה) קרב אליך אל תגש בי וכן (ישעיהו מט) גשה לי ואשבה המשך לצדדין בעבורי ואשב אצלך אתה מליץ על האורחין איך מלאך לבך על שאמר להם על הבנות אמרו לו גש הלאה לשון נחת ועל שהיה מליץ על האורחים אמרו האחד בא לגור אדם נכרי יחידי אתה בינינו שבאת לגור וישפוט שפוט ונעשית מוכיח אותנו

"הדלת" - דלת הסובבת לנעול ולפתוח

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פתח" - הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין

"בסנורים" - מכת עורון

"מקטן ועד גדול" - (ב"ר) הקטנים התחילו בעבירה תחלה שנאמר מנער ועד זקן לפיכך התחילה הפורענות מהם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוד מי לך פה" - פשוטו של מקרא מי יש לך עוד בעיר הזאת חוץ מאשתך ובנותיך שבבית

"חתן ובניך ובנותיך" - אם יש לך חתן או בנים ובנות הוצא מן המקום

"ובניך" - בני בנותיך הנשואות ומ"א עוד מאחר שעושין נבלה כזאת מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות קרי ביה מי לך פה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חתניו" - שתי בנות נשואות היו לו בעיר

"לקחי בנותיו" - שאותן שבבית ארוסות להם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאיצו" - כתרגומו ודחיקו מהרוהו

"הנמצאות" - המזומנות לך בבית להצילם ומ"א יש וזה ישובו של מקרא

"תספה" - תהיה כלה עד תום כל הדור מתורגם עד דסף כל דרא

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתמהמה" - כדי להציל את ממונו

"ויחזיקו" - (ב"ר) א' מהם היה שליח להצילו וחבירו להפוך סדום לכך נאמר ויאמר המלט ולא נאמר ויאמרו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המלט על נפשך" - דייך להציל נפשות אל תחוס על הממון

"אל תביט אחריך" - אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול אינך כדאי לראות בפורענותם ואתה ניצול

"בכל הככר" - ככר הירדן

"ההרה המלט" - אצל אברהם ברח שהוא יושב בהר שנאמר ויעתק משם ההרה ואף עכשיו היה יושב שם שנאמר אל המקום אשר היה שם אהלו בתחלה ואע"פ שכתוב ויאהל אברם וגו' אהלים הרבה היו לו ונמשכו עד חברון המלט לשון השמטה וכן כל המלטה שבמקרא אשמוצי"ר (ענטשליפפען) בלע"ז וכן (ישעיהו סו) והמליטה זכר שנשמט העובר מן הרחם (תהלים קכד) כצפור נמלטה (ישעיהו מו) ולא יכלו מלט משא להשמיט משא הרעי שבנקביהם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל נא אדני" - (שבועות לה) רבותינו אמרו שם זה קדש שנאמר בו להחיות את נפשי מי שיש בידו להמית ולהחיות ותרגומו בבעו כען ה'

"אל נא" - אל נא תאמר אלי להמלט ההרה

"נא" - לשון בקשה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תדבקני הרעה" - כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל וכשאבא אצל צדיק אני כרשע וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז) כי באת אלי להזכיר את עוני עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העיר הזאת קרובה" - (שבת פ"ק) קרובה ישיבתה נתיישבה מקרוב לפיכך לא נתמלאה סאתה עדיין ומה היא קריבתה מדור הפלגה שנתפלגו האנשים והתחילו להתישב איש איש במקומו והיא היתה בשנת מות פלג ומשם ועד כאן נ"ב שנה שפלג מת בשנת מ"ח לאברהם כיצד פלג חי אחרי הולידו את רעו ר"ט שנה צא מהם ל"ב כשנולד שרוג ומשרוג עד שנולד נחור ל' הרי ס"ב ומנחור עד שנולד תרח כ"ט הרי צ"א ומשם עד שנולד אברהם ע' הרי קס"א תן להם מ"ח הרי ר"ט ואותה שנה היתה שנת הפלגה וכשנחרבה סדום היה אברהם בן צ"ט שנה הרי מדור הפלגה עד כאן נ"ב שנה וצוער איחרה ישיבתה אחרי ישיבת סדום וחברותיה שנה אחת הוא שנאמר אמלטה נא נא בגימטריא נ"א

"הלא מצער היא" - והלא עונותיה מועטין ויכול אתה להניחה

"ותחי נפשי" - בה זהו מדרשו ופשוטו של מקרא הלא עיר קטנה היא ואנשים בה מעט אין לך להקפיד אם תניחנה ותחי נפשי בה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם לדבר הזה" - לא דייך שאתה ניצול אלא אף כל העיר אציל בגללך

"הפכי" - הופך אני כמו עד בואי אחרי רואי מדי דברי בו (ירמיהו לא)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא אוכל לעשות" - זהו עונשן של מלאכים על שאמרו כי משחיתים אנחנו ותלו הדבר בעצמן לפיכך לא זזו משם עד שהוזקקו לומר שאין הדבר ברשותן

"כי לא אוכל" - לשון יחיד מכאן אתה למד שהאחד הופך והאחד מציל שאין שני מלאכים נשלחים לדבר אחד

"על כן קרא שם העיר צוער" - על שם והיא מצער

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וה' המטיר" - כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו

"המטיר על סדום" - בעלות השחר כמו שנאמר וכמו השחר עלה שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה לפי שהיו מהם עובדין לחמה ומהם ללבנה אמר הקב"ה אם אפרע מהם ביום יהיו עובדי לבנה אומרים אילו היה בלילה כשהלבנה מושלת לא היינו חרבין ואם אפרע מהם בלילה יהיו עובדי החמה אומרים אילו היה ביום כשהחמה מושלת לא היינו חרבים לכך כתיב וכמו השחר עלה ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלים

"המטיר וגו' גפרית ואש" - בתחלה מטר ונעשה גפרית ואש (מכילתא בשלח)

"מאת ה'" - דרך המקראות לדבר כן כמו נשי למך ולא אמר נשיי וכן אמר דוד (מ"א א) קחו עמכם את עבדי אדוניכם ולא אמר מעבדי וכן אחשורוש בשם המלך ולא אמר בשמי אף כאן אמר מאת ה' ולא אמר מאתו

"מן השמים" - והוא שאמר הכתוב (איוב לו) כי בם ידין עמים וגו' כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים כמו שעשה לסדום וכשבא להוריד המן מן השמים (שמות טז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהפוך את הערים וגו'" - ארבעתן יושבות בסלע אחד והפכן מלמעלה למטה שנאמר (איוב כח) בחלמיש שלח ידו וגו'

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותבט אשתו מאחריו" - מאחריו של לוט

"ותהי נציב מלח" - (ב"ר) במלח חטאה ובמלח לקתה אמר לה תני מעט מלח לאורחים הללו א"ל אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קיטור" - תימור של עשן שור"א (בראנד פאקקעל) בלע"ז

"כבשן" - חפירה ששורפין בה את אבנים לסיד וכן כל כבשן שבתורה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויזכור אלהים את אברהם" - (ב"ר) מהו זכירתו של אברהם על לוט נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה אחותי היא ולא גילה הדבר שהיה חס עליו לפיכך חס הקב"ה עליו

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירא לשבת בצוער" - לפי שהיתה קרובה לסדום

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבינו זקן" - ואם לא עכשיו אימתי שמא ימות או יפסוק מלהוליד

"ואיש אין בארץ" - סבורות היו שכל העולם נחרב כמו בדור המבול (ב"ר)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותשקין וגו'" - יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שני אומות

"ותשכב את אביה" - ובצעירה כתיב ותשכב עמו צעירה לפי שלא פתחה בזנות אלא אחותה למדתה חיסה עליה הכתוב ולא פירש גנותה אבל בכירה שפתחה בזנות פרסמה הכתוב במפורש ובקומה של בכירה נקוד על וי"ו של ובקומה לומר שבקומה ידע ואעפ"כ לא נשמר ליל שני מלשתות (א"ר לוי כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו)

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותהרין וגו'" - אף ע"פ שאין האשה מתעברת מביאה ראשונה אלו שלטו בעצמן והוציאו ערותן (ס"א עדותן) לחוץ ונתעברו מביאה ראשונה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מואב" - זו שלא היתה צנועה פירסמה שמאביה הוא אבל צעירה קראתו בלשון נקיה וקבלה שכר בימי משה שנאמר בבני עמון (דברים ב) אל תתגר בם כלל ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם אבל לצערן התיר לו