מ"ג בראשית יט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית יט · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
טֶ֘רֶם֮ יִשְׁכָּ֒בוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כׇּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עַד לָא שְׁכִיבוּ וַאֲנָשֵׁי קַרְתָּא אֲנָשֵׁי סְדוֹם אַקִּיפוּ עַל בֵּיתָא מֵעוּלֵימָא וְעַד סָבָא כָּל עַמָּא מִסּוֹפֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
עַד דְלָא שְׁכִיבוּ וְאַנְשִׁין רַשִׁיעִין דִבְקַרְתָּא אֵינָשֵׁי סְדוֹם אַחֲזָרוּ עַל בֵּיתָא מִטַלְיָא וְעַד סָבָא כָּל עַמָא מִסֵיפָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום" - כך נדרש בב"ר טרם ישכבו ואנשי העיר היו בפיהם של מלאכים שהיו שואלים ללוט מה טיבם ומעשיהם והוא אומר להם רובם רשעים עודם מדברים בהם ואנשי סדום וגו' ופשוטו של מקרא ואנשי העיר אנשי רשע נסבו על הבית ועל שהיו רשעים נקראים אנשי סדום כמו שאמר הכתוב ואנשי סדום רעים וחטאים

"כל העם מקצה" - מקצה העיר עד הקצה שאין אחד מהם מוחה בידם שאפילו צדיק אחד אין בהם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדוֹם – כַּךְ נִדְרַשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ,ה): "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר" הָיוּ בְּפִיהֶם שֶׁל מַלְאָכִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים לְלוֹט מַה טִּיבָם וּמַעֲשֵׂיהֶם? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: רֻבָּם רְשָׁעִים. עוֹדָם מְדַבְּרִים בָּהֶם, וְ"אַנְשֵׁי סְדוֹם...". וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: "וְאַנְשֵׁי הָעִיר" אַנְשֵׁי רֶשַׁע "נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת". עַל שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים נִקְרָאִים אַנְשֵׁי "סְדוֹם", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים" (לעיל יג,יג).
כָּל הָעָם מִקָּצֶה – מִקְצֵה הָעִיר עַד הַקָּצֶה, שֶׁאֵין אֶחָד מוֹחֶה בְיָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיק אֶחָד אֵין בָּהֶם (בראשית רבה נ,ה).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

כל העם מקצה: להודיע שאפילו אחד מן העשרה שאמר אברהם לא נמצא בהם:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

נסבו — מבניין נפעל.

כל העם מקצה — שלא היו סמוכים אל הבית:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואנשי העיר אנשי סדום. בא לרמוז כי אנשי סדום היו אנשי העיר והמגדל רשעים גמורים, הם דור הפלגה שאמרו נבנה לנו עיר ומגדל. ויהיה אנשי העיר באור לאנשי סדום.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ד) " טרם ישכבו". שלא באו לשם בעת האוכל רק לפני שכיבתם, ולא ידעו כלל שעברו על תקנתם לאכול שם. ח] " ואנשי העיר אנשי סדום" מה שנסבו את הבית היה מפני שהם אנשי סדום ובאו לעשות נקמה על שעברו על נימוסי סדום לעבור דרך עירם. ט] "נסבו על הבית "בפלגש בגבעה כתיב נסבו את הבית, ופה כתיב על הבית שמורה שבאו דרך מצור ומלחמה. י] שם כתיב ואנשי העיר אנשי בליעל נסבו את הבית שרק אנשי בליעל עשו זאת ופה כתיב "מנער ועד זקן", שלא נשאר איש בעיר שלא השתתף בנבלה ההיא, כמ"ש "כל העם מקצה", בענין שלא נמצא אף צדיק א' שיהיה צדיק עכ"פ בערך אנשי סדום:

 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

טרם ישכבו. ולא אמר אחר אוכלם ואנשי וגו', מגיד שהיה דברים ביניהם באמצע, והוא אומרם ז"ל (שם) שהי' לוט מליץ טוב בעד סדום, וטעם שלא הפכו סדום אז תכף ומיד כבר פירשתי לעיל כי הם עדיין עודם בספק הצלה כאומרו ארדה נא ואראה וכן גם כן אמרו במדרש (שם) וז"ל היה לוט מבקש רחמים על סדום והיו מקבלים ממנו וכיון שאמרו הוציאם וגו' ונדעה וגו' אמרו לו עוד וגו'. עוד טעם שלא השחיתו סדום באותה שעה שהמתינו עד השכמת הבוקר כדי שיהיה זמן המיוחד לרחמים להציל את לוט מה שאין כן בלילה שתגבורת הדינים לא ימלט לוט. ורז"ל אמרו (שם) לפי שהיו עובדים לחמה וללבנה הלקו אותם לעיני השמש והירח ביום י"ו בניסן:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

טרם ישכבו. התחילו שואלין אותו שאלות, אמרו לו: אנשי העיר מה הם? אמר להון: כל אתר אית בה טבין ובישין, ברם הכא סוגיא בישין.

ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית. אין אחד מהן מעכב.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ישכבו. ג' במסורה טרם ישכבו. ערלים ישכבו (יחזקאל ל, כב). יחד על עפר ישכבו (איוב י, א). פירוש ערלים ישכבו העכו"ם שהם כאנשי סדום כי על סדומים וכיוצא בהם נאמר אותו פסוק:

מקצה. ב' במסורה כל העם מקצה. כי נלכדה העיר מקצה. גבי נבוכדנצר לומר לך שראויין אלו למפולת כאלו ועוד כי כשנסעו מכאן נלכדה גם עירם מקצה:

<< · מ"ג בראשית · יט · ד · >>