ביאור:בראשית יט י

בראשית יט י: "וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה וְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט י.

וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם

לוט יצא לדבר עם התוקפים וסגר את הדלת אחריו.
התוקפים התחילו לכעוס משום שהוא לא הוציא את האורחים והתקדמו לשבור את הדלת.
המלאכים פתחו את הדלת, משכו את לוט פנימה, זרקו משהו החוצה, וסגרו את הדלת.

כנראה לחפץ שנזרק היתה השהייה מסוימת כדי לתת זמן ללוט ולמלאכים להיכנס לבית ולסגור את הדלת, וכך הם ויושבי הבית לא יפגעו. למעשה בני הבית לא ידעו מה קורה בחוץ, אלא אם ברק האור חדר דרך החלונות והבזיק גם בבית.

מה דורש המוסר?

במקרה הזה האנשים הזרים היו מלאכי אלוהים עם ציוד הגנה.
אולם מה היה קורה אם הם היו אנשים רגילים?

לוט לא הזהיר אותם כראוי על סכנת המוות הצפויה להם אם הם יישנו ברחוב, בדבריו: "סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם" (ביאור:בראשית יט ב).
לוט ידע על החוק האוסר לזרים לישון בעיר, אולם האמין שכבודו יצליח להגן עליהם.
לוט יצא לדבר עם הפורעים, והם הקשיבו וענו לו בכעס.
הזרים שמעו את דברי לוט ותשובת אנשי העיר.
לוט לא דייק כאשר הוא טען שהאורחים מוגנים תחת קורת ביתו, כי זכות זאת נתונה רק לשליט המקום על אנשים הנתונים למרותו.
היה ברור לזרים שהפורעים מסרבים לקחת את הבנות, והם יפגעו בלוט, אשתו, בנותיו ובהם - כולם ימותו בעינויים.

האם הזרים היו צריכים להתנדב לצאת מהבית כדי להציל את לוט ומשפחתו?

(וראו גם בדף השיחה)