ביאור:בראשית יט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית יט י: "וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת יָדָם וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה וְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט י.


וַיָּבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם[עריכה]

לוט יצא לדבר עם התוקפים וסגר את הדלת אחריו.
התוקפים התחילו לכעוס משום שהוא לא הוציא את האורחים והתקדמו לשבור את הדלת.
המלאכים פתחו את הדלת, משכו את לוט פנימה, זרקו משהו החוצה, וסגרו את הדלת.

כנראה לחפץ שנזרק היתה השהייה מסוימת כדי לתת זמן ללוט ולמלאכים להיכנס לבית ולסגור את הדלת, וכך הם ויושבי הבית לא יפגעו. למעשה בני הבית לא ידעו מה קורה בחוץ, אלא אם ברק האור חדר דרך החלונות והבזיק גם בבית.