ספורנו/בראשית/יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · בראשית · יט· >>

א[עריכה]

"ויבאו שני המלאכים סדומה בערב" אעפ"י שהגיעו שם בלי איחור כאמרם גבריאל בשתים מיכאל באחת וכן הורה למעלה באמרו וילכו סדומה מכל מקו' לא נכנסו בסדום עד הערב שכבר נסתתמו טענות אברהם המליץ ונגמר הדין: " ויקם לקראתם" פן ילינו ברחוב כמו שהיה אז המנהג בשאר הערים כשאין מכניס אורחים ויזיקו להם רשעי העיר: " וישתחו אפים ארצה" כי היה תארם נורא בלי ספק:


ג[עריכה]

"משתה" קביעות סעודה על היין בהיות היין אהוב אצלו כמו שהוכיח סופו על תחלתו אבל אברהם לא עשה משתה זולתי ביום הגמל את יצחק לגדולי הדור שהיו מורגלים בכך בעת שמחתם כאמרם ז"ל קמי דשתי חמדא חמרא:


ח[עריכה]

"אוציאה נא אתהן אליכם" חשב שיקומו לוקחי בנותיו וקאם שאון ביניהם:


ט[עריכה]

"גש הלאה" מעל הפתח ונשבור הדלת: " האחד בא לגור" היש גם אחד שיעשה כך:


י[עריכה]

"ואת הדלת סגרו" כדי שילאו למצא הפתח ויפרסמו גודל רשעם:


יא[עריכה]

"וילאו למצא הפתח" אעפ"י שהיו מוכי' בסנורי' טרחו למצוא הפתח כדי לשבור הדלת כאמר' ז"ל רשעים אפילו עומדים בפתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה:


יד[עריכה]

"ויצא לוט" אחר שנלאו והלכו להם:


טו[עריכה]

"ויאיצו" כדי שתהא פורענותם בזריחת השמש אלהיהם הגדול כאמרם ז"ל בשעה שמלכי מזרח ומערב היו מניחין כתריהן על ראשיהם והיו' משתחוים לחמה מיד כועס:


טז[עריכה]

"בחמלת ה' עליו" אף על פי שבזכות אברהם היה נמלט כאמרו ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה הנה כיון שהיה מאחר ומתעכב אחר אזהרת המלאכים היה ראוי להיות נספה אבל היתה החמלה עליו כי לא במרד ולא במעל היה עכובו אלא מצד עצלה ונפש נבהלה:


יז[עריכה]

"אל תביט אחריך" כי הרעה תתפשט עדיך כמהלכת אחריך ולא תזיקך אבל אם תתעכב להביט תדבק בך כמו שקרה לאשתו כאמרו ותהי נציב מלח:


כד[עריכה]

"מאת ה' מן השמים" לא שהעלה נשיאים מקצה הארץ באופן שיתהלכו באויר כמו שיקרה בברקים ואבני אש בטבע:


כה[עריכה]

"ויהפוך" שנהפך הארץ ההיא ויושביה לטבע גפרית ואש כמו הפך את מימיהם לדם ובהם נהפך לטבע מלח אותו הטל שעלה קודם הזריחה כאמרו גפרית ומלח שרפה כל ארצה כמשפט כל לחות תפל מעורב עם חלקים שרופים:


כז[עריכה]

"אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" אל המקום שלוה שם המלאכים כי שם היתה עליו יד ה' וזה כי חשב לבקש עליהם רחמים אחרי שלא מצא להם זכות בדין:


כח[עריכה]

"וישקף" השקפת איבה על רב רשעם: " וירא והנה עלה קיטור הארץ" ובכן ראה שאין עוד להתפלל עליהם:


כט[עריכה]

"מתוך ההפכה בהפוך את הערים" בהיות שנמלט בזכות אברהם מתוך ההפכה בעוד שהיה האל ית' הופך את הערים קודם שיצא לוט מכל הככר ולזה לא היה זוכה בשום פנים אחרי שלא נמלט קודם התחלת הפורענות בעצלותו כאמרו ויתמהמה לפיכך ירא לשבת בצוער כי חשב שההפכה תמתין גם לצוער עד שימלט הוא ממנה בזכות אברהם ושאחרי צאתו משם תתפשט ההפכה גם בצוער:


ל[עריכה]

"וישב בהר" כי חשב שההפכה תתפשט בכל הככר עד ההר כמו שהורה המלאך באמרו ההרה המלט:


לא[עריכה]

"אבינו זקן" ולא יתאמץ. להרחיק נדוד אל ארץ אחרת: " ואיש אין בארץ לבא עלינו" אין איש בזה הגליל ראוי לבא עלינו כדרך כל הארץ שהמנהג הוא שלא תנשא האשה אלא להגון לה:


לז[עריכה]

"ותקרא שמו מואב. ותקרא שמו בן עמי." להורות של נתעברו מאדם בלתי הגון: " הוא אבי מואב הוא אבי בני עמון" שירשו ארץ כי מפני שהיתה כוונת הנשים רצויה היה זרעם לשני גוים יורשי אברהם בקצת כאמרם בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה: