קטגוריה:בראשית יח ד
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְ/רַחֲצ֖וּ רַגְלֵי/כֶ֑ם וְ/הִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָ/עֵֽץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | יִסְּבוּן כְּעַן זְעֵיר מַיָּא וְאַסְחוֹ רַגְלֵיכוֹן וְאִסְתְּמִיכוּ תְּחוֹת אִילָנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | תְּחוֹת אִילָנָא: |
רש"י (כל הפרק)
"יקח נא" - ע"י שליח והקב"ה שלם לבניו ע"י שליח שנאמר (במדבר כ) וירם משה את ידו ויך את הסלע
"ורחצו רגליכם" - כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע"א לביתו (ב"מ פו) אבל לוט שלא הקפיד הקדים לינה לרחיצה שנאמר ולינו ורחצו רגליכם
"תחת העץ" - תחת האילןמלבי"ם (כל הפרק)
(ד)" יקח נא מעט מים." אחר שראה אותם בדמות אנשים התנהג עמהם כמנהג עם עוברי ארח, ואשר מדת אברהם היה מדת החסד להכניס אורחים ולהאכילם וללמדם ג"כ לברך את שם ה'. להיטיב עם כל בני אדם בגשמיות וברוחניות וזה היה כל מגמתו, לא יכול להתאפק מלבקש את האורחים האלה שהיה דעתם לעבור לדרכם שינוחו אצלו קצת, ובזה נבדל ממי שיתן צדקה לעניים מצד מדת הרחמים, שזה לא יתן רק לעני הרעב ללחם, ורק לעני השואל ומבקש, לא למי שאינו צריך ואינו מבקש וכ"ש הבלתי רוצה להתעכב, וכ"ש שלא ישתחוה ויחנן לו שיבא אל ביתו, שזה מורה רב טובו וחסדו שהיה זה בעיניו כאלו העובר אורח מהנהו ומטיב עמו במה שיאכל מפתו, ופייס דעתם שאינו רוצה לעכבם הרבה רק שירחצו רגליהם וינוחו מעט תחת העץ, שזה יעשו גם בדרך כשימצאו מעין מים וחורש מצל:
כלי יקר (כל הפרק)
"יוקח נא מעט מים". פירש"י שלא רצה להכניס ע"ג לביתו. וזה רחוק מן הדעת וכי מפני שוטים שקלקלו לא יכניס שום אבק לביתו, ולמה יכניס אור השמש לביתו והלא יש הרבה שעובדין לשמש, אלא שמ"מ אינה נאסרת, כך קרקע עולם אינה נאסרת. ויותר קרוב לשמוע שלא רצה ליתן מפתו לבלתי הגונים כי שמא ערביים המה, על כן רצה להחזירם בתשובה ע"י שיסירו אלהי הנכר מקרבם, כי הע"ג בביטול כל דהו סגי לכך נאמר מעט מים, ונאמר יוקח, על ידי אחר משמע, כי אף אם יסירו האבק מה בכך אם אמונה נפסדה זו נשארה קבועה בלבם, וטהרת הלב הוא דבר שאין בידו של אברהם, על כן יוקח מעט מים טהורים לטהר הלבבות כי דבר זה מסור להם ולא לו.
ועל צד הרמז נראה לומר, כי על זה אמר והשענו תחת העץ כי הל"ל והשענו בעץ אלא שרצה לומר בואו חסו בצל שדי כמו שפירש"י על פסוק סר צלם (במדבר יד.ט) היינו צלו של הקב"ה. וכן יש מפרשים ע"ד הקבלה שמאמר היש בה עץ אם אין. (שם יג.כ) דומה למה שנאמר (שמות יז.ז) היש ה' בקרבינו אם אין. כך אמר להם השענו לכם תחת העץ העושה צל ורמז לצל האמיתי אשר בצילו יחיו כל הנמצאים והמשכיל יבין: וי"א לפי שהארץ מהוה את הכל כי הכל בא מן העפר ושמה ישוב הכל על כן טעו לומר שיש בה צד אלוהות.ילקוט שמעוני (כל הפרק)
יקח נא. אמר לו הקב"ה: אתה אמרת "יקח", בו בלשון אני גואל את בניך, "ולקחתי אתכם לי לעם". הרי בעולם הזה; בעולם הבא מנין? "ולקחתי אתכם אחד מעיר":
רבי אליעזר בשם ר' סימון אמר, אמר הקב"ה לאבינו אברהם: אתה אמרת: יקח נא מעט מים, חייך שאני פורע לבניך; הדא הוא דכתיב: "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר". הרי במדבר; בארץ כנען מנין? "ארץ נחלי מים" וגו'. לעתיד לבוא מנין? "ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים". אתה אמרת: ורחצו רגליכם, חייך שאני פורעה לבניך, "וארחצך במים". הרי במדבר; בארץ מנין? "רחצו הזכו". לעתיד לבוא מנין? "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון". אתה אמרת: והשענו תחת העץ, חייך שאני פורע לבניך, "פרש ענן למסך". הרי במדבר; בארץ מנין? "בסכות תשבו שבעת ימים". לעתיד לבוא מנין? "וסוכה תהיה לצל יומם". אתה אמרת: ואקחה פת לחם, חייך שאני פורע לבניך, "הנני ממטיר לכם לחם". הרי במדבר; בארץ מנין? "ארץ חטה ושעורה". לעתיד לבוא מנין? שנאמר: "יהי פסת בר בארץ בראש הרים". "ואל הבקר רץ אברהם", חייך שאני פורעה לבניך, "ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים". הרי במדבר; בארץ מנין? "ומקנה רב היה לבני ראובן". לעתיד לבוא מנין? "והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר". "והוא עומד עליהם", חייך שאני פורעה לבניך, "וה' הולך לפניהם יומם". הרי במדבר; בארץ מנין? "אלהים נצב בעדת אל". לעתיד לבוא מנין? "עלה הפורץ לפניהם":
ורחצו רגליכם. אמרו לו: שמא כערביים חשבתנו, שמשתחוים לאבק רגליהם? כבר יצא ממך ישמעאל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח ד.
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ
וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם
אברהם אמר "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם", כלומר אנשיו יביאו מים לשלושת האנשים. אין ספק שאברהם לא שלח את האורחים לחפש מים במחנה.
"וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" – זה משפט לא ברור: האם אנשיו של אברהם, שיביאו את המים, גם ירחצו את רגליהם של האנשים, או שהאנשים עצמם ירחצו את רגליהם שלהם? ניתן להבין שהם רחצו את רגליהם, ואברהם לא נתן להם את הכבוד של רחיצת רגליים. אברהם לא נתן להם כבוד של רחיצה מלאה כשם שנעשה ליוסף בבואו לפרעה, ככתוב "ויְַגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו" (ביאור:בראשית מא יד).
אחרי הליכה ממושכת בשעות החמות של היום, ואולי ללא נעליים, הרגליים מתחממות ומתנפחות, ולכן אברהם הציע לאנשים לנקות ולקרר את רגליהם.
רש"י מסביר שאברהם לא רצה לתת להם להיכנס לאוהלו עם רגליים מלוכלכות באבק כי אולי האנשים האלה עבדו לאלוהים העשוי מעפר הארץ.
וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ
זה יפה מאוד מצד אברהם לבקש מהאנשים לרחוץ את רגליהם ליד העץ, וכך העץ יושקה במים ולא יהיה בזבוז של מים, אפילו לא טיפה אחת.
"וְהִשָּׁעֲנו תַּּחַת הָעֵץ" אברהם מודיע לאנשים:
- אתם לא מוזמנים לאוהל
- לא תהיה לכם ארוחה גדולה
- לא תהיה שתיית משקאות
- לא תקבלו כסא או כריות, (כי הוא לא רוצה שהם ישארו זמן רב בנוחיות וילכלכו את כליו).
- לא תקבלו שולחן כדי שיהיה לכם נוח לאכול מהצלחת בשתי ידיים.
- לא תבאו במגע או תראו את נשותיי.
- לא תראו את רכושי ואוצרותי.
- לא תכנסו לאוהל ותהיו בסכנה שאני אתקיף אותכם.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יח ד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.
