רש"י על בראשית טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · טז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שפחה מצרית" - בת פרעה היתה כשראה נסים שנעשה לשרה אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אולי אבנה ממנה" - לימד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס

"אבנה ממנה" - בזכות שאכניס צרתי לתוך ביתי

"לקול שרי" - (ב"ר) לרוח הקודש שבה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותקח שרי" - לקחתה בדברים אשריך שזכית לידבק בגוף קדוש כזה (ב"ר)

"מקץ עשר שנים" - מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה חייב לישא אחרת (יבמות סד)

"לשבת אברם וגו'" - מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין לפי שלא נאמר לו ואעשך לגוי גדול עד שיבא לא"י

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא אל הגר ותהר" - מביאה ראשונה (ב"ר)

"ותקל גברתה בעיניה" - אמרה שרי זו אין סתרה כגלויה מראה עצמה כאלו היא צדקת ואינה צדקת שלא זכתה להריון כל השנים הללו ואני נתעברתי מביאה ראשונה (ב"ר)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חמסי עליך" — חמס העשוי לי, עליך אני מטיל העונש. כשהתפללת להקב"ה: "מה תתן לי ואנכי הולך ערירי", לא התפללת אלא עליך; והיה לך להתפלל על שנינו, והייתי אני נפקדת עמך. ועוד – דבריך אתה חומס ממני, שאתה שומע בזיוני ושותק (ב"ר).

"אנכי נתתי שפחתי וגו' ביני וביניך" — כל 'בינך' שבמקרא חסר, וזה מלא; קרי ביה 'וביניך' (ר"ל: נוכח לנקבה), שהכניסה עין הרע בעיבורה של הגר והפילה עוברה. הוא שהמלאך אומר להגר: "הנך הרה"; והלא כבר הרתה, והוא מבשר לה שתהר? אלא מלמד שהפילה הריון הראשון.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותענה שרי" - היתה משעבדת בה בקושי (ב"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אי מזה באת" - מהיכן באת יודע היה אלא ליתן לה פתח ליכנס עמה בדברים ולשון אי מזה איה המקום שתאמר עליו מזה אני בא

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר לה מלאך ה' וגו'" - על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר לכך נאמר מלאך בכל אמירה ואמירה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנך הרה" - כשתשובי תהרי כמו הנך הרה דאשת מנוח (שופטים יג)

"וילדת בן" - כמו וילדת ודומה לו (ירמיהו כב) יושבת בלבנון מקוננת בארזים

"וקראת שמו" - צווי הוא כמו שאומר לזכר וקראת את שמו יצחק

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרא אדם" - אוהב מדברות לצוד חיות כמו שכתוב ויהי רובה קשת וישב במדבר פארן

"ידו בכל" - לסטים

"ויד כל בו" - הכל שונאין אותו ומתגרין בו

"ועל פני כל אחיו ישכן" - שיהיה זרעו גדול (ב"ר)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתה אל ראי" - נקוד חטף קמ"ץ מפני שהוא שם דבר אלוה הראיה שרואה בעלבון של עלובין (ס"א ד"א אתה אל ראי משמע שהוא רואה הכל ואין שום דבר רואה אותו)

"הגם הלום" - לשון תימה וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום אחרי רואי אותם בביתו של אברהם ששם הייתי רגילה לראות מלאכים ותדע שהיתה רגילה לראותם שהרי מנוח ראה את המלאך פעם אחת ואמר מות נמות וזו ראתה ד' זה אחר זה ולא חרדה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באר לחי ראי" - כתרגומו בארא דמלאך קימא אתחזי עלה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא אברם שם וגו'" - אע"פ שלא שמע אברם דברי המלאך שאמר וקראת שמו ישמעאל שרתה רוח הקודש עליו וקראו ישמעאל

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואברם בן שמנים שנה וגו'" - לשבחו של ישמעאל נכתב להודיע שהי' בן י"ג שנה כשנימול ולא עכב