קטגוריה:בראשית טז ג
ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַ/מִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔/הּ מִ/קֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְ/שֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּ/אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַ/תִּתֵּ֥ן אֹתָ֛/הּ לְ/אַבְרָ֥ם אִישָׁ֖/הּ ל֥/וֹ לְ/אִשָּֽׁה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּדְבַרַת שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם יָת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתַּהּ מִסּוֹף עֲסַר שְׁנִין לְמִתַּב אַבְרָם בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וִיהַבַת יָתַהּ לְאַבְרָם בַּעְלַהּ לֵיהּ לְאִתּוּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְדַבָּרַת שָרַי אִתַּת אַבְרָם יַת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתָהּ מִסוֹף עֶשֶר שְׁנִין לְמֵיתַב אַבְרָם בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וַחֲרַרְתָּא וְיַהֲבָא יָתָהּ לְאַבְרָם בַּעֲלָהּ לֵיהּ לְאִנְתּוּ: |
רש"י (כל הפרק)
"ותקח שרי" - לקחתה בדברים אשריך שזכית לידבק בגוף קדוש כזה (ב"ר)
"מקץ עשר שנים" - מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה חייב לישא אחרת (יבמות סד)
"לשבת אברם וגו'" - מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין לפי שלא נאמר לו ואעשך לגוי גדול עד שיבא לא"יאבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ג) "ותקח שרה", באר שבזה לא ויתרה דבר מן האישות שלה, כי לא הוציאה לחירות בזה, כי עדיין היתה "שפחתה" קנין כספה, והיא נשארה אשת אברם לבדו ובמדרש לו לאשה ולא לאחר, ר"ל שלא היה יכול למכרה כי נשארה קנין שרה, וזה עשתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען, כפי הדין שצריך להמתין עשר שנים כמ"ש חז"ל:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ותקח שרי אשת אברם את הגר. לקחתה בדברים, אמרה לה: אשריך שאת מידבקת לגוף הקדוש הזה:
תנו רבנן: נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה, אינו רשאי ליבטל, ויוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה לבנים ממנה. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר: מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען. ללמדך שאין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין. לפיכך היה הוא חולה או היא חולה, או שהיו שניהם חבושין בבית האסורין, אין עולה להן מן המנין. א"ל רבא לרב נחמן: ולילף מיצחק? דכתיב: "ויהי יצחק בן ארבעים שנה וגו' ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם. א"ל: יצחק עקור היה. אי הכי אברהם נמי עקור היה? אלא ההיא מבעיא ליה לכדרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: למה נמנו שנותיו של ישמעאל? כדי ליחיס בהן שנותיו של יעקב:
ותתן אותה לאברם אישה, ולא לאחר. לאשה, ולא לפילגש.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית טז ג.
וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה
בהתחלה שרי אמרה לאברם: "בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אולַּי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; ויִַּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי" (ביאור:בראשית טז ב). כוונתה של שרי היתה שאברם יבוא אל אוהלה כדי לשכב עם שפחתה, ואם וכאשר שפחתה תהרה וייוולד לה בן, אזי שרי תיקח אותו לעצמה. כנראה שאברם בא מספר פעמים לשפחה.
שרי התכוונה להבנות מהגר, כלומר לקחת את התינוק לעצמה. שרי חשבה שלאחר שהגר תכנס להריון, אברם מיד ישיב את הגר אליה, והנה אברם השאיר את הגר כפלגש או כאישה לעצמו. הכתוב אומר: "וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה", אבל לא נאמר ששרי אמרה זאת לאברם וששרי חשבה שהגר תהיה אשתו של אברם. כל שנאמר הוא שהיא נתנה אותה לאברם אישה (בעלה) והשאר זאת דעתו של העורך.
מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
לפי הכתוב לא ניתן לדעת במשך כמה זמן בא אברם לאוהל שרי כדי לשכב עם הגר לפני ששרי החליטה לתת לאברם את הגר כאישה. ייתכן שזה לא נמשך זמן רב. מצד שני, ייתכן שבנוכחות שרי אברם לא הצליח להכניס את הגר להריון, ולכן שרי החליטה לתת את הגר לאברם כאישה. פעולה זו למעשה זיכתה את הגר באוהל משלה שבו תוכל לקבל את אברם, מה שהביא את אברם לבקר באוהלה יותר פעמים בזמן הפוריות עד שלבסוף היא נכנסה להריון.
וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ
- לפי חוקי חמורבי מספר 145, אברם היה רשאי לקחת פילגש בגלל שאשתו לא הביאה לו ילדים. חוקי חמורבי לא מציינים את משך הזמן לפני שהבעל רשאי לקחת פילגש, ומעשהו של אברם יצר את הבסיס שהבעל חייב להמשיך ולנסות להכניס את אשתו להריון במשך עשר שנים לפני שיוכל לקחת לעצמו פילגש.
- לפי חוקי חמורבי מספר 144, אם אישה, שלא ילדה ילדים לבעלה, נתנה את אמתה בתור פילגש לבעלה, אזי לבעל אסור לקחת פילגש אחרת במקומה. זה בדיוק מה שרי עשתה כדי למנוע מאברם לקחת פילגש אחרת. בזו הדרך אברם יזכה ביורש, ובמידה ששרי תרצה, היא תוכל לקחת את התינוק בתור בנה שלה.
נהיר שהגר התאמצה לזכות באהבתו של אברם, הרי היא ידעה שאם היא תביא לו בן, גורלה ישתנה לטובה והיא תשתחרר מעבדות בבוא הזמן.
בהתחלה שרי הזמינה את אברם לבוא לשפחתה, אולם הגר לא נכנסה להריון עד ששרי נתנה אותה לאברם כאישה. מדוע היא לא נכנסה להריון?
- אולי אברם לא היה יכול לתפקד בנוכחות שרי.
- אולי שרי סבלה לראות ולשמוע מה קורה בין אברם להגר.
- אולי הגר לא נכנסה להריון בכוונה, הרי אפשרי שהגר הבינה ששרי מתכננת לקחת את בנה.
אמה, פילגש או אישה?
אמה היא שפחה העושה את רצון אדונה, פלגש היא אישה חופשית שהסכימה להיות אישה שניה ונמוכה בדרגה מהאישה הראשית, אישה היא האישה הראשית.
- לפי חוקי חמורבי מספר 146, אם אישה נתנה את אמתה לבעלה, האמה נותרת שפחה. היא לא הופכת לפילגש, ובוודאי לא לאישה. לפי החוק, שפחה שלילדה לבעל, לא ניתן למכור אותה על שזלזלה בגבירתה, עם זאת, מותר להשיב אותה למעמד של אמה.
שרי פעלה באופן אחר, ככתוב: "ותִַּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה". תחילה היא הפכה את השפחה הגר לאישה חופשית, ואז היא נתנה אותה לאברם במתנה כפלגש. עכשיו הגר קיבלה אוהל משלה ומעמדה העפיל לאין שיעור. אך זו כמובן היתה תוכניתו של אלוהים שרצה ללמד את אברם כיצד לחנך ילד.
הָגָר הַמִּצְרִית
ככל שעורך התורה מספק יותר פרטים על הגר כך הוא מעלה את כבודה.
כבודו של אדם:
- אדם ללא שם או לאום, כבודו הוא הנמוך ביותר.
- תוספת השם, מעלה בדרגה: תמר, זלפה ובלהה,
- תוספת העם, מעלה בדרגה: הגר המצרית, רות המואביה.
- תוספת שם אביה, עליה נוספת: "מִלְכָּה בַּת הָרָן" (בראשית יא כט).
- תוספת שם אביה ומקצועו "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (בראשית מא מה).
- תוספת תוארה: "מַלְכַּת שְׁבָא" (מלכים א י ד).
מקורות
נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול?" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית טז ג"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.