קטגוריה:בראשית טז ג

בהתחלה שרי אמרה לאברם: "בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אולַּי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; ויִַּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי" (ביאור:בראשית טז ב). כוונתה של שרי היתה שאברם יבוא אל אוהלה כדי לשכב עם שפחתה, ואם וכאשר שפחתה תהרה וייוולד לה בן, אזי שרי תיקח אותו לעצמה. כנראה שאברם בא מספר פעמים לשפחה.

שרי התכוונה להבנות מהגר, כלומר לקחת את התינוק לעצמה. שרי חשבה שלאחר שהגר תכנס להריון, אברם מיד ישיב את הגר אליה, והנה אברם השאיר את הגר כפלגש או כאישה לעצמו. הכתוב אומר: "וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה", אבל לא נאמר ששרי אמרה זאת לאברם וששרי חשבה שהגר תהיה אשתו של אברם. כל שנאמר הוא שהיא נתנה אותה לאברם אישה (בעלה) והשאר זאת דעתו של העורך.

לפי הכתוב לא ניתן לדעת במשך כמה זמן בא אברם לאוהל שרי כדי לשכב עם הגר לפני ששרי החליטה לתת לאברם את הגר כאישה. ייתכן שזה לא נמשך זמן רב. מצד שני, ייתכן שבנוכחות שרי אברם לא הצליח להכניס את הגר להריון, ולכן שרי החליטה לתת את הגר לאברם כאישה. פעולה זו למעשה זיכתה את הגר באוהל משלה שבו תוכל לקבל את אברם, מה שהביא את אברם לבקר באוהלה יותר פעמים בזמן הפוריות עד שלבסוף היא נכנסה להריון.

• לפי חוקי חמורבי מספר 145, אברם היה רשאי לקחת פילגש בגלל שאשתו לא הביאה לו ילדים. חוקי חמורבי לא מציינים את משך הזמן לפני שהבעל רשאי לקחת פילגש, ומעשהו של אברם יצר את הבסיס שהבעל חייב להמשיך ולנסות להכניס את אשתו להריון במשך עשר שנים לפני שיוכל לקחת לעצמו פילגש.
• לפי חוקי חמורבי מספר 144, אם אישה, שלא ילדה ילדים לבעלה, נתנה את אמתה בתור פילגש לבעלה, אזי לבעל אסור לקחת פילגש אחרת במקומה. זה בדיוק מה שרי עשתה כדי למנוע מאברם לקחת פילגש אחרת. בזו הדרך אברם יזכה ביורש, ובמידה ששרי תרצה, היא תוכל לקחת את התינוק בתור בנה שלה.

נהיר שהגר התאמצה לזכות באהבתו של אברם, הרי היא ידעה שאם היא תביא לו בן, גורלה ישתנה לטובה והיא תשתחרר מעבדות בבוא הזמן.
בהתחלה שרי הזמינה את אברם לבוא לשפחתה, אולם הגר לא נכנסה להריון עד ששרי נתנה אותה לאברם כאישה. מדוע היא לא נכנסה להריון?

1. אולי אברם לא היה יכול לתפקד בנוכחות שרי.
2. אולי שרי סבלה לראות ולשמוע מה קורה בין אברם להגר.
3. אולי הגר לא נכנסה להריון בכוונה, הרי אפשרי שהגר הבינה ששרי מתכננת לקחת את בנה.

אמה היא שפחה העושה את רצון אדונה, פלגש היא אישה חופשית שהסכימה להיות אישה שניה ונמוכה בדרגה מהאישה הראשית, אישה היא האישה הראשית.

• לפי חוקי חמורבי מספר 146, אם אישה נתנה את אמתה לבעלה, האמה נותרת שפחה. היא לא הופכת לפילגש, ובוודאי לא לאישה. לפי החוק, שפחה שלילדה לבעל, לא ניתן למכור אותה על שזלזלה בגבירתה, עם זאת, מותר להשיב אותה למעמד של אמה.

שרי פעלה באופן אחר, ככתוב: "ותִַּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה". תחילה היא הפכה את השפחה הגר לאישה חופשית, ואז היא נתנה אותה לאברם במתנה כפלגש. עכשיו הגר קיבלה אוהל משלה ומעמדה העפיל לאין שיעור. אך זו כמובן היתה תוכניתו של אלוהים שרצה ללמד את אברם כיצד לחנך ילד.

ככל שעורך התורה מספק יותר פרטים על הגר כך הוא מעלה את כבודה.
כבודו של אדם:

1. אדם ללא שם או לאום, כבודו הוא הנמוך ביותר.
2. תוספת השם, מעלה בדרגה: תמר, זלפה ובלהה,
3. תוספת העם, מעלה בדרגה: הגר המצרית, רות המואביה.
4. תוספת שם אביה, עליה נוספת: "מִלְכָּה בַּת הָרָן" (בראשית יא כט).
5. תוספת שם אביה ומקצועו "אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" (בראשית מא מה).
6. תוספת תוארה: "מַלְכַּת שְׁבָא" (מלכים א י ד).