ביאור:בראשית טז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית טז ו: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ."



הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ[עריכה]

שרי אמרה לאברם: "חֲמָסִי עָלֶיךָ ... יִשְׁפֹּט יְהוָה בֵּינִי ובֵּינֶיךָ" (ביאור:בראשית טז ה), והאשימה אותו שהוא לקח את הגר כאשתו ושכח ממנה, ובכך למעשה חמס אותה בניגוד לחוק.

אברם ידע את החוק. חוק חמורבי מספר 146, מתאר מקרה כזה בדיוק, ושרי משתמשת בכל התנאים הנדרשים המופיעים בחוק כדי להחזיר את הגר למעמד של שפחה עם כל האמות.

אברם הגדיר את הגר "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ", כאילו הוא אף-פעם לא לקח בעלות על הגר, כאילו היא מעולם נותרה שפחתה של שרי. עם זאת, ברור שללא הסכמתו של אברם שרי לא היתה יכולה לקחת את הגר בחזרה ולעשות בה כרצונה.

עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ[עריכה]

"הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ" – כרצונך, ככל העולה על רוחך, כאילו ששרי יכולה לעשות כל דבר העולה על דעתה, כולל דברים רעים ביותר. אחשורוש אמר להמן: "וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ" (ביאור:אסתר ג יא), וכאילו שמותר היה להמן לעשות כרצונו ולהרוג את העם באישור המלך. קשה להאמין שאברם אישר לשרי להרוג או להתעלל בהגר, וששרי התעללה בהגר ביד קשה.

וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי[עריכה]

לפי חוק חמורבי מספר 146, אסור למכור את האמה, ובוודאי לא לענות אותה כל עוד היא בהריון עם ילד של הבעל. כל מה שהחוק מותיר זה להעסיק אותה יחד עם שאר האמות שלא הרגיזו את הגבירה.

שרי פעלה 'כטוב בעיניה' והציקה להגר בזמן שהיתה בהריון. אין ספק שהגר לא הוכתה או איבדה את חופש התנועה שלה במחנה. לא נאמר שהיא חותנה לעבד אחר. לא נאמר שהיו פצעים על גופה מעבודה קשה. לא נאמר שלקחו את בגדיה כדי שהיא לא תברח. לא נאמר שחתכו את שיער ראשה. לא נאמר שרצעו את אוזנה. לא נאמר שהטביעו סימן על גופה. אולי הגר, שהיתה שפחה מכובדת מבית פרעה וניתנה כמתנה לשרי, חשבה שלעבוד עם שאר האמות זה עינוי בלתי-נסבל.

שרי לא הסתפקה בהשבת הגר למעמדה כשפחה, אלא היא גם הענישה את הגר. היא פעלה בתקיפות אולי כדי שהגר תפיל את התינוק או תברח. היא רצתה להיפטר ממנה ומילדה.

וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ[עריכה]

הגר החליטה לברוח, למרות שהיא לא היתה תחת שמירה או בכלא. ואפילו גם לא רדפו אחריה.
אבל היא לא ברחה להתלונן לאברם. היא ידעה שהוא לא יעזור לה. היא ידעה ששרי תנצח ושהיא תוחזר לעבודתה.

היא לא כל כך חשבה מה יקרה לה.

  • לפי חוק חמורבי מספר 16, כל מי שיעזור לה לברוח ולא יחזיר אותה לפי פקודת הרשות - יומת.
  • בנה יהיה גם הוא עבד נמלט ויאבד את הזכויות שמגיעות לו בהיותו בנו של אברם.
  • לא היתה לה תוכנית, למרות שהיא הגיעה למעין "בְּדֶרֶךְ שׁורּ" (ביאור:בראשית טז ז) "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם" (בראשית כה יח), ושם היא חיכתה לשיירה ההולכת למצרים. מה היה קורה אם השיירה היתה לוקחת אותה ומוכרת אותה במצרים, כמו שעשו ליוסף?


מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול?" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458