קטגוריה:בראשית טז יד

הפועל "קָרָא" מופיע בזכר יחיד. האם הכוונה היא שאברם קרא כך לבאר לאחר שהגר סיפרה לו את הסיפור או שמדובר בטעות כתיב ושהאות 'ה' חסרה.

בכל מקרה, הגר סיפרה לאברם אודות הבריחה וברכת האלוהים, והמעיין או הבאר זכו בשם "בְּאֵר לַחַי רֹאִי" לכבוד המאורע הזה.
יצחק השתמש בשם הזה, ולא ראה פגיעה בנחלתו או בברכת אלוהים לזרעו.

הבאר הזו שכנה במדבר, בדרך לעיר שור (ביאור:בראשית טז ז) שנמצאת על גבול מצרים (בראשית כה יח), בין העיר קדש לעיר ברד, שבנגב (בראשית כד סב). כלומר, הבאר היתה על דרך ראשית מאשור לשור שבמצרים, והיוותה מקום מנוחה והצטיידות במים עבור השיירות העוברות ושבות. אברהם ויצחק גרו ליד הבאר ונהנו מהמים ומהיתרון הכלכלי שהדרך הזו סיפקה להם.

"כֹּה לֶחָי" - קריאת ברכה וחיזוק על מעשה טוב ומוצלח, "וַאֲמַרְתֶּם: כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם" (שמואל א כה ה).
"לַחַי" - מהשורש 'חיה', קריאת ברכה, לחיים, להצלחה, לטובה, הלואי יהיה תמיד כך.

• בצרוף שם, הקריאה היא ברכה לחייו של הנקרא: "לַחַי רֹאִי".
• הקריאה בצירוף השם היא גם שבועה: "חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה" (בראשית מב טו).

ייתכן שהגר אמרה ברכה לחיי רע, אל השמש המצרי, שלדעתה ברך אותה, וזה אברם שנתן לבאר את שמה העברי – ברכה לחיי אלוהים רואי – "בְּאֵר לַחַי רֹאִי", כי זהו המקום שבו הגר וישמעאל זכו לברכה גדולה מאלוהים. לפי סגנון הברכה והדרישה לשוב שבאה אחריה, היה ברור לאברם שאלוהיו עשה זאת למענו.

אבן עזרא מציין שבאר לחי נקראה בימיו באר זמום, ובכל שנה היו הישמעאלים חוגגים בבאר הזאת.