רש"י על בראשית כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · כא · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה וגו'" - (ב"ק צב, א) סמך פרשה זו ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה שנאמר ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך.

"כַּאֲשֶׁר אָמָר" - בהריון.

"כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" - בלידה. והיכן היא אמירה והיכן הוא דבור אמירה ויאמר אלהים אבל שרה אשתך וגו' דבור היה דבר ה' אל אברם בברית בין הבתרים ושם נאמר לא יירשך זה וגו' והביא היורש משרה.

"וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" - לאברהם.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למועד אשר דבר אתו" - רבי יודן ורבי חמא רבי יודן אומר מלמד שנולד לט' חדשים שלא יאמרו מביתו של אבימלך הוא ורבי חמא אומר לז' חדשים

"למועד אשר דבר אתו" - דמליל יתיה את המועד אשר דבר וקבע כשאמר לו למועד אשוב אליך שרט לו שריטה בכותל ואמר לו כשתגיע חמה לשריטה זו בשנה אחרת תלד

"לזקניו" - שהיה זיו איקונין שלו דומה לו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יצחק לי" - ישמח עלי ומדרש אגדה הרבה עקרות נפקדו עמה הרבה חולים נתרפאו בו ביום הרבה תפלות נענו עמה ורב שחוק היה בעולם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי מלל לאברהם" - ל' שבח וחשיבות כמו (ישעיהו מא) מי פעל ועשה (ישעיהו מ) מי ברא אלה ראו מה הוא ומי הוא (וכמה הוא גדול) שומר הבטחתו הקב"ה מבטיח ועושה

"מלל" - שינה הכתוב ולא אמר דבר גימטרי' שלו ק' כלומר לסוף מאה לאברהם

"היניקה בנים שרה" - ומהו בנים לשון רבים ביום המשתה הביאו השרות את בניהן עמהן והיניקה אותם שהיו אומרות לא ילדה שרה אלא אסופי הביאה מן השוק

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגמל" - לסוף כ"ד חדש (גיטין עה)

"משתה גדול" - שהיו שם גדולי הדור שם ועבר ואבימלך (ב"ר)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצחק" - ל' ע"א כמו שנא' (שמות לב) ויקומו לצחק ד"א לשון גילוי עריות כמה דתימא לצחק בי ד"א ל' רציחה כמה דתימא (ש"ב ב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עם בני וגו'" - מתשובת שרה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני אתה למד שהיה מריב עם יצחק על הירושה ואומר אני בכור ונוטל פי שנים ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים כד"א (משלי כו) כמתלהלה היורה זקים וגו' ואמר הלא משחק אני

"עם בני עם יצחק" - (ב"ר) מכיון שהוא בני אפילו אם אינו הגון כיצחק או הגון כיצחק אפילו אם אינו בני אין זה כדאי לירש עמו ק"ו עם בני עם יצחק ששתיהן בו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על אודות בנו" - (ב"ר) על ששמע שיצא לתרבות רעה ופשוטו על שאומרת לו לשלחו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמע בקולה" - (בקול רוה"ק שבה) למדנו שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחם וחמת מים" - ולא כסף וזהב לפי שהיה שונאו על שיצא לתרבות רעה

"ואת הילד" - (ב"ר) אף הילד שם על שכמה שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו (ב"ר)

"ותלך ותתע" - חזרה לגלולי בית אביה (ב"ר)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויכלו המים" - לפי שדרך חולים לשתות הרבה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מנגד" - מרחוק (ב"ר)

"כמטחוי קשת" - כשתי טיחות והוא ל' יריית חץ בל' משנה שהטיח באשתו ע"ש שהזרע יורה כחץ וא"ת היה לו לכתוב כמטחי קשת משפט הוי"ו ליכנס לכאן כמו (שיר השירים ב) בחגוי הסלע מגזרת (ישעיהו יט) והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא ומגזרת (תהלים קז) יחוגו וינועו כשכור וכן (שם סה) קצוי ארץ מגזרת קצה

"ותשב מנגד" - כיון שקרב למות הוסיפה להתרחק

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את קול הנער" - מכאן שיפה תפלת החולה מתפלת אחרים עליו והיא קודמת להתקבל (ב"ר)

"באשר הוא שם" - (ר"ה טז) לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבש"ע מי שעתיד זרעו להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר והוא משיבם עכשיו מה הוא צדיק או רשע אמרו לו צדיק (ר"ל בענין זה שאינו ראוי לעונש מיתה בצמא ודו"ק) אמר להם לפי מעשיו של עכשיו אני דנו וזה באשר הוא שם והיכן המית את ישראל בצמא כשהגלם נבוכדנצר שנאמר (ישעיהו כא) משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים וגו' כשהיו מוליכין אותם אצל ערביים היו ישראל אומרים לשבאים בבקשה מכם הוליכונו אצל בני דודנו ישמעאל וירחמו עלינו שנאמר (שם כה) אורחות דודנים א"ת דודנים אלא דודים ואלו יוצאים לקראתם ומביאין להם בשר ודג מלוח ונודות נפוחים כסבורים ישראל שמלאים מים וכשמכניסו לתוך פיו ופותחו הרוח נכנס בגופו ומת

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רובה קשת" - יורה חצים בקשת

"קשת" - על שם האומנות כמו חמר גמל ציד לפיכך השי"ן מודגשת היה יושב במדבר ומלסטם את העוברים הוא שנאמר ידו בכל וגו'

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מארץ מצרים" - ממקום גדוליה שנאמר ולה שפחה מצרית וגו' היינו דאמרי אינשי זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלהים עמך" - לפי שראו שיצא משכונת סדום לשלום ועם המלכים נלחם ונפלו בידו ונפקדה אשתו לזקוניו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולניני ולנכדי" - עד כאן רחמי האב על הבן

"כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי" - שאמרתי לך הנה ארצי לפניך (ב"ר)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוכח" - נתוכח עמו על כך

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעבור תהיה לי" - זאת

"לעדה" - לשון עדות של נקבה כמו ועדה המצבה

"כי חפרתי את הבאר" - מריבים היו עליה רועי אבימלך ואומרים אנחנו חפרנוה אמרו ביניהם כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו הוא ועלו לקראת אברהם

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשל" - רב ושמואל חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה וחד אמר פונדק לאכסניא ובו כל מיני פירות ומצינו לשון נטיעה באהלים שנאמר (דנייאל יא) ויטע אהלי אפדנו

"ויקרא שם וגו'" - על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוה לכל העולם לאחר שאוכלים ושותים אמר להם ברכו למי שאכלתם משלו סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי שאמר והיה העולם אכלתם (סוטה י)

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ימים רבים" - מרובים על של חברון בחברון עשה כ"ה שנה וכאן כ"ו שהרי בן ע"ה שנה היה בצאתו מחרן אותה שנה ויבא וישב באלוני ממרא שלא מצינו קודם לכן שנתיישב אלא שם שבכל מקומותיו היה כאורח חונה ונוסע והולך שנאמר ויעבר אברם ויעתק משם ויהי רעב וירד אברם מצרימה ובמצרים לא עשה אלא שלשה חדשים שהרי שלחו פרעה מיד וילך למסעיו עד ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון שם ישב עד שנהפכה סדום מיד ויסע משם אברהם מפני בושה של לוט ובא לארץ פלשתים ובן צ"ט שנה היה שהרי בשלישי למילתו באו אצלו המלאכים הרי כ"ה שנה וכאן כתיב ימים רבים מרובים על הראשונים ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ואם היו מרובים עליהם שתי שנים או יותר היה מפרשם ועל כרחך אינם יתירים יותר משנה הרי כ"ו שנה מיד יצא משם וחזר לחברון ואותה שנה קדמה לפני עקידתו של יצחק י"ב שנים כך שנויה בסדר עולם (ב"ר)