ביאור:בראשית כא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כא יט: "וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר."



ראו: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק

וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם[עריכה]

בְּאֵר מָיִם[עריכה]

בארות מים היו מקומות מפתח חשובים במדבר:

  • דרוש מאמץ מיוחד וידע רב למצוא מקום מתאים, לחפור ולהקים באר מים.
  • דרכים ראשיות עברו ליד בארות מים, ככתוב: "עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁורּ ... בְּאֵר לַחַי רֹאִי, הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ, ובֵּין בָּרֶד" (ביאור:בראשית טז יד).
  • ניתנו שמות לבארות, ככתוב: "עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (ביאור:בראשית טז יד).
  • חפירת באר מוצלחת היתה סיבה לשמחה, ככתוב: "ויַָּבֹאו עַּבְדֵי יִצְחָק, ויַַּגִּדו לּוֹ, עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרו;ּ ויַֹּאמְרו לּוֹ, מָצָאנוּ מָיִם" (ביאור:בראשית כו לב).
  • רועים ועדרים היו מתאספים סביב הבארות, ככתוב: "ויַַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ" (ביאור:בראשית כט ב).
  • נערות היו מגיעות לשאוב מים מהבארות, ככתוב: "ויַַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוץּ לָעִיר, אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב, לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת" (ביאור:בראשית כד יד)
  • מלחמות פרצו בגלל זכויות השימוש בבארות, ככתוב: "ויַָּרִיבו רֹּעֵי גְרָר, עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנו הַּמָּיִם" (ביאור:בראשית כו כ).

מכאן ניתן להסיק שבאר במדבר זה רכוש חשוב מאוד ולא מוצאים באר, כך במקרה, ללא אנשים וללא בעלים.

בכל אופן הבאר היתה נטושה, ולא היו גללי צאן סביבה או מסלולי הצאן כדי להנחות את הגר למצוא אותה.
הגר זכתה ברכוש אדיר. היא זכתה במים ואדמה במדבר, במקום הסתר, שאיפשר לישמעאל לגדול, לשאת אישה על אדמתו, ולגדל שבט חזק. לולא הבאר, אם ישמעאל היה נשאר בחיים, הוא היה יורד למצרים, מתבולל ואובד כעם יחודי.

וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא[עריכה]

באר היא רכוש יקר ויש סביבה פעילות רבה של שואבי מים ורועים. סביר להניח שבקרבת באר יהיו שבילים וצואה של כבשים ועיזים, מכאן שהגר היתה צריכה לזהות שהיא מתקרבת לבאר. בכל זאת, בשל ייאושה הרב היא לא הרימה את ראשה ולא ראתה את הבאר עד שהמלאך דיבר אליה והרגיע אותה.

כך קרה גם לאברהם שהיה עסוק בעקדת יצחק ולא ראה את האיל האחוז בסבך עד שהמלאך דיבר אליו.

זו תופעה מוכרת, שאדם במצב נפשי ירוד אינו מצליח לראות את הפתרון העומד לפניו.

השימוש במילה "וַיִּפְקַח" – פתח עיניים, ככתוב: "יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים" (תהלים קמו ח). אדם שפוקח את עיניו יכול לדאוג לכלכלתו, ככתוב: "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ יג). פקיחת עיניים מסמלת תהליך של החכמה, האדם מקבל יכולת ראייה חדשה, הבנה חדשה.

מיקום הבאר[עריכה]

אנו יודעים שאברהם ישב בגרר, ככתוב: "יֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ ובֵּין שׁורּ; ויַָּגָר בִּגְרָר" (ביאור:בראשית כ א). לא נאמר שאבימלך גירש את אברהם מגרר או שאברהם עזב. ייתכן שמשם הגר יצאה ותעתה "בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" (ביאור:בראשית כא יד). רק בהמשך נאמר שאבימלך בא לאברהם בבאר שבע.

ניתן להבין שהגר הלכה לאורך נחל גרר לכיוון באר שבע ושהיא תעתה בבחירת הנתיב למסעה. במהלך הדרך ישמעאל התעייף, אולי קיבל מכת שמש, ונגמרו להם המים. אז עזבה הגר את ישמעאל בצילו של שיח. מכאן אפשר להבין שבמקום ירד מספיק גשם עבור גדילתו של שיח רב שנתי, ושמדובר במקום נטוש, אחרת עיזים היו אוכלות או רומשות את השיחים.

לא צוין המרחק בין מקום מושבה של הגר לבאר, אך מדובר בערוץ נחל רחב הזרוע מספר שיחים, ולכן קשה היה להגר לראות את מבנה האבן של הבאר בצידו של הערוץ. ניתן להבין שלא שתלו עץ ליד הבאר כדי לזהות את הבאר מרחוק.

כנראה זו היתה באר עזובה, שננטשה ונשכחה לאחר שהתייבשה, ולכן הדרכים בסביבתה היטשטשו ונעלמו עם הזמן, ולא היו גללי צאן.
הגר וישמעאל זכו במקום מסתור עם אספקת מים. זו היתה דרכו של אלוהים להגן עליהם עד שישמעאל יגדל ויעשה ללוחם עם רובה קשת.

וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם[עריכה]

יש מקרים שבהם אנשים שתעו במדבר זורקים את חמת המים הריקה מרוב ייאוש. הגר לא זרקה את חמת המים. היא הלכה להביא לבאר, מילאה את חמת המים בבאר והביאה מים לישמעאל, במקום לגרור את ישמעאל לבאר. מכאן ניתן להבין שהיא לא התייאשה לגמרי ושהיתה לה עוד תקווה למצוא מים.