ביאור:בראשית כו כ
בראשית כו כ: "וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו כ.
ראו קנאה במים
וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם[עריכה]
"עֵשֶׂק" - בָּזַז, גָּזַל, גִּלֵּחַ, גָּנַב, דָּפַק, הֵרִים, חָמַס, חִשְׁבֵּז, כִּיֵּס, לִסְטֵם, סָחַב, פִּלֵּחַ, שָׁדַד, שָׁלַח יַד (מילוג)
לבאר החדשה הזו לא היה שם, ולכן יצחק קרא לה "עֵשֶׂק" כי רבו עמו וגזלו ממנו. ניתן להבין שהבאר הזאת לא נחפרה בעבר על ידי אברהם ולא היתה כלולה בהסכם של אבימלך ואברהם. זאת היתה באר חדשה עם שם חדש. רועי גרר חששו שבגלל שיצחק שואב מים מהבאר החדשה, להם יהיה פחות מים בבארותיהם שנמצאות במורד נחל גרר, ולכן הם חשבו שהמים שלהם.
לָנוּ הַמָּיִם[עריכה]
יצחק יצא מהעיר גרר, ככתוב: "ויֵַּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק; ויִַּחַן בְּנַחַל גְּרָר, ויֵַּשֶׁב שָׁם" (ביאור:בראשית כו יז). לא ברור עד כמה התרחק יצחק מגרר, אבל בהמשך נכתב שהוא המשיך לנוע לכיוון המדבר וחפר עוד שתי בארות חדשות, לאחת הוא קרא "שִׂטְנָה" ולשנייה "רְחֹבוֹת". ואז יצחק עבר להתגורר בבאר שבע. מכל המסע הזה נראה שבאר "עֵשֶׂק" היתה קרובה לגרר.
- אדם לא יכול לבוא לאזור שנראה בבעלותם של אחרים ולחפור באר, ואם הוא מוצא מים הבאר והאדמה הם שלו.
- אפילו אם האדמה לא היתה שייכת למלך הפלישתים, מבנה הסלעים בעומק האדמה נראה כמו תוואי הקרקע על פני האדמה, ומי התהום זורמים לים בעומק האדמה בתוואי דומה לאפיק הנחל ממעל. כך מי התהום ירדו לכיוון הים מתחת לנחל גרר לכיוון העיר גרר, והופיעו בבארות של אנשי גרר. כאשר יצחק לקח מים מהבאר החדשה שהוא חפר במעלה הנחל, היה פחות מים בבארות שבתחתית הנחל.
- הרועים לא טענו שהבאר שלהם, הם רק טענו: "לָנוּ הַמָּיִם", כלומר, המים שיצחק שואב הם אותם המים של בארותיהם שנמצאות מערבה משם בשפכו של נחל גרר. לא ברור אם הם אמרו: 'רק לנו המים' או שהם הרשו לרועי יצחק לקחת מים.
- הבאר החדשה הביאה רווח גם לרועי גרר ואדוניהם, אך לא נראה שיצחק הלך לדרוש תשלום עבור חפירת הבאר. עוד היו כועסים עליו על שהוא הלך וחפר מספר בורות בשטח שלא שלו עד שהוא מצא את הבאר הזאת.
וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר[עריכה]
לא ברור מי היה אדונם של רועי גרר או אם הם היו הרועים של אבימלך או של עשירי גרר. לא נאמר שרועי גרר היו החיילים או העבדים של אבימלך, עם זאת מקודם נאמר: "ויְַהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם ובֵּין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט" (ביאור:בראשית יג ז) ולמעשה הריב המדובר היה בין אברם ולוט.
נאמר שהם רבו, אבל לא נאמר מי ניצח או אם הם התחלקו ביניהם במים.
ייתכן שיצחק חשב שהם רק רוצים חלק מהמים, ולכן הוא לא העתיק את מקומו אלא חפר במרחק מה באר נוספת לעצמו. לאחר שרועי גרר רבו איתו גם על הבאר החדשה הזו, יצחק הבין שהם לא יתנו לו להישאר להתגורר במקום. אזי יצחק הודה בתבוסתו ועבר משם, ככתוב: "ויַַּעְתֵּק מִשָּׁם" (ביאור:בראשית כו כב).
- יצחק החליט לא להתלונן לאבימלך, ככל הנראה כי דעתו של יצחק על אבימלך כשופט לא היתה טובה.
- יצחק החליט לא להילחם ברועים ולסכן את שני ילדיו, עשו ויעקב, במיוחד משום שאבימלך לא שלח צבא ממשי נגדו.
- קשה להאמין שיצחק היה יכול לנצח צבא פלישתי במלחמה חזיתית.
- ליצחק לא היה צורך להילחם כי עמד לרשותו מדבר שלם, עד באר שבע, עליו ויתרו הפלישתים בעבר לאברהם.