ביאור:בראשית כו יד
בראשית כו יד: "וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו יד.
וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים
[עריכה]- על אברהם נאמר: "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד: בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף ובַּזָהָּב" (ביאור:בראשית יג ב).
- על יצחק נאמר: "ויְַהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן ומִּקְנֵה בָקָר ועֲַבֻדָּה רַבָּה".
- על יעקב נאמר: "ויִַּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד. ויְַהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת ושְּׁפָחוֹת ועֲַבָדִים וגְּמַלִּים וחֲַמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג).
כל האבות התחילו את דרכם עם רכוש מסוים, ואז אלוהים בירך אותם והם התעשרו מאוד מאוד.
וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים
[עריכה]"לקנא" - לחמוד. רגש חזק הכולל תחושת מועקה ותסכול ביחס לאדם אחר. לפעמים הרגש הזה מוביל לרצון להשתפר ולנצח, אך לפעמים הקנאה גורמת לשנאה ולרצון לפגוע באחר. קנאתו של קין בהצלחתו של הבל אחיו הביאה אותו לרצוח את הבל (ביאור:בראשית ד ח).
הקנאה היא רגש מסוכן מאוד, ואכן מטרת הדיברה העשירית היא למנוע קנאה, ככתוב: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ ואֲַמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וחֲַמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" (שמות כ יג).
נאמר שיצחק התעשר מאוד. בהנחה שיצחק מכר את יבוליו למקומות רחוקים והביא משם מוצרים מקומיים, אזי עסקיו תרמו רבות למסחר בעיר ולשגשוגה. אך אם כל עסקיו של יצחק התנהלו בגרר עצמה, אזי ניתן להסיק שאנשים אחרים בגרר איבדו את מקור פרנסתם בתחרות המקומית, ומכאן שהיתה להם סיבה לכעוס על יצחק ועל אלוהיו שעוזר לו, וכן לשנוא אותו.
אדם חייב ללמוד איך לנהל את הצלחתו בלי ליצור שונאים מיואשים. נראה שיצחק לא ידע לעשות זאת.
ברכה ואסון
[עריכה]להלן מספר אירועים שנגרמו בשל עושרם והצלחתם של האבות:
- ריב בין רועי אברהם ורועי לוט: "הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי" (ביאור:בראשית יג ט).
- ריב בין יצחק ואבימלך מלך פלישתים: "לֵךְ מֵעִמָּנו,ּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּו מְּאֹד" (ביאור:בראשית כו טז).
- ריב בין יעקב לעשו: "כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם, מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם" (בראשית לו ח).
- ריב בין יעקב לבני לבן: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינו,ּ ומֵּאֲשֶׁר לְאָבִינו עָּשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶהּ" (ביאור:בראשית לא א).
הברכה הזו נועדה למעשה להביא לגירושו של יצחק מארץ פלישתים, כך שהוא ישוב לנגב המבודד כדי לגדל שם את בניו. אלוהים השתמש בפלישתים כדי לדחוף את יצחק החוצה מגרר. בעתיד אלוהים ישתמש במצרים כדי לגרש את בני ישראל בחזרה לכנען, ובעמלקים כדי לגרום לבני ישראל להמשיך במסע הקשה במדבר עד הגעתם לכנען. זאת השיטה שבה השתמש אלוהים מספר רב של פעמים, ולמעשה עד ימינו, כדי להשיב את בני ישראל לכנען. אפילו היום, הצלחת ארץ ישראל היא אחת הסיבות לשנאה ולקנאה סביבנו.