ביאור:בראשית כו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כו ו: "וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר."


וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר[עריכה]

אלוהים אמר ליצחק: "שְׁכֹן בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ב), "גּורּ בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית כו ג). 'לשכון' במשמעות של: להימצא, להתגורר, ככתוב: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן" (במדבר כג ט)), ו-'לגור' במשמעות של: להיות זר וגר, שאינו מתבולל לתקופת הרעב בלבד. עכשיו נאמר שיצחק ישב בגרר, כאילו שהוא מילא את מצוות אלוהים.

סביר להניח שאלוהים לא רצה שבניו של יצחק ייוולדו בארץ פלישתים ויגדלו ביחד עם אנשי גרר. אלוהים העדיף שיצחק יגדל את ילדיו בבאר שבע המבודדת, הרחק מההשפעה התרבותית הרעה של הפלישתים ואנשי כנען (הערלים).

נראה שיצחק מצא שגרר נוחה יותר מבאר שבע, ולכן החליט להתיישב בה ולא חזר לאחר תום הרעב, אלא רכש בקרבתה שדות לצורכי חקלאות. אלוהים לא אמר ליצחק להתיישב בגרר, אלא רק לשכון (ביאור:בראשית כו ב) ולגור (ביאור:בראשית כו ג). ולכן בהמשך, על מנת להוציא את יצחק מגרר, אלוהים נותן לו "ברכה" ככתוב: "ויִַּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא ויִַּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, ויְַבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב). דבר זה גרם לאנשי גרר לקנא ולשנוא את יצחק, וכדי להציל את יצחק אבימלך אמר לו: "לֵךְ מֵעִמָּנו,ּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּו מְּאֹד" (ביאור:בראשית כו טז). כך החלו הצרות.

בעתיד אלוהים יחזור על השיטה הזאת במצרים. אלוהים יביא את בני ישראל למצרים, יביא להם ברכה והצלחה, ככתוב: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שמות א ז), מה שיגרום לקנאה ופחד בקרב המצרים, ולאחר מכן לעינויים וגירוש.