ביאור:בראשית כו יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כו יח: "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו."


וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו[עריכה]

רש"י מסביר שיצחק ניקה מספר בארות מהעפר שזרקו לתוכן הפלישתים עוד לפני שהוא יצא מגרר, אחרת הוא היה יכול למות מצמא.

וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו[עריכה]

רואים כאן שיצחק היה תלמיד טוב ולמד מאביו את מיקומן של הבארות ואת שמותיהן. הידע הזה העניק כוח עצום ליצחק, ולולא זאת, יצחק היה חייב לברוח למצרים או בחזרה לחרן, שכן אנשים אחרים לבטח לא היו מוכנים לחלוק עמו את מימיהם ואדמתם. לא נראה שהשדה במערת המכפלה היה יכול לספק מרעה לכל המקנה הרב של יצחק, וגם בממרא ייתכן שלא היה מספיק מקום.

ללמוד מההורים את סודות הצלחתם זהו הנכס שהכי קל לרכוש, והוא בעל חשיבות רבה ביותר לצעירים.

כמובן שיש הורים שיכולים לתת לילדיהם פחות, ובמקרה כזה אדם חרוץ ימצא אדם אחר ללמוד ממנו, אדם שמחפש צעיר שימשיך את מקצועו כי אין לו יורשים המוכנים לקחת את עבודתו. קובץ חוקי חמורבי מציג מספר חוקים העוסקים באימוץ ילדים על ידי בעל מלאכה למטרת לימוד המקצוע (188). כמובן שכאשר לאדם יש מקצוע אחד בטוח, הוא יכול לבחור לעבוד במקום טוב יותר.

נתינת השמות הזכירה לאבימלך את שבועתו לאברהם: "כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי: בַּעֲבורּ תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹאּת" (ביאור:בראשית כא ל), אולם זה לא הרשים את רועי גרר. הרועים לא טענו שהבאר לא של יצחק, אלא הם טענו שהמים שייכים להם במורד אפיק נחל גרר ולכן יצחק לא יכול להשתמש במים.